1
ואם היה יושב ושותה כו' פי' בשלא קבע אלא לשתייה ולא לאכילה אבל מותר לשתות אפילו משחשיכה בתוך סעודתו כשקבע לאכילה וזה מיירי אפילו מאכילה כדברי הרי"ף וסמ"ג ובעל העיטור אבל רמ"א כתב המנהג כסברא ראשונה אבל יש להשיב אליבא דכ"ע למפונקין השותים ולא אוכלים שום דבר בסעודה שלישית. אמנם כשאוכלים פרוסת המוציא אף שלא אכלו כזית סגי משום דקבעו נפשייהו לאכילה. עיין בת"ה סי' ז' שכתב לדידן שעיקר סעודה ושמחת חתן וכלה היא בסעודת שחרית של שבת האוכלים שם והשעה עומדת לסעודת מנחה יש מהגדולים שסוברים שאין עומדין להתפלל דחשבי להו עוסקין במצוה והעוסק במצוה פטור מן המצוה ע"ש מזה היה נלענ"ד דכ"ש דיש להקל לדידן בתפלת מעריב במ"ש שאז עיקר שמחת חתן וכלה בזמנינו שהרי זמנה כל הלילה אכן ב"י כתב על סברא זו שאין בה ממש בסי' רל"ב: