ואומר הבדלה בחונן הדעת כו' כתב בא"ח אין מתחילין באתה חוננתנו לפי שהמשנה מטבע שטבעו חכמים בברכה אינו אלא טועה אלא מתחיל אתה חונן עד וחננו מאתך בינה ומתחיל אתה הבדלת בין קודש לחול וכ"כ הרמב"ם וכ"כ בסדר ר"ע עכ"ל. והעולם נוהגים לומר אתה חוננתנו שאין זה מיקרי שינוי מטבע שהכל ענין אחד הוא עכ"ל ב"י וז"ל מ"ו ואומר הבדלה בחונן הדעת נ"ל שטועין האומרים אתה חוננתנו ואתה חונן ואצ"ל כי אם אתה חוננתנו לבד כי כל דברי אתה חונן מפורשים באתה חוננתנו וגם בספר הגאון בן מיימון אין בו אתה חוננתנו אלא כולל ההבדלה באתה חונן ומתחיל ואתה הבדלת בין קודש לחול וגו' וגם בתשובת הגאונים לא תמצא שום אתה חוננתנו כ"א אתה הבדלת. מהר"ר מנחם העתיק מכתב מהר"י יעקב פולק מסמ"ק שלו. עכ"ל מ"ו בהגהותיו. וכ"כ ב"י ורמ"א בד"מ שלו דלדברי כולם אין לומר אתה חוננתנו ואתה חונן אלא אתה חוננתנו לחוד או לכלול ההבדלה באתה חונן לומר אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה אתה הבדלת בין קודש לחול וזה ברור. ודלא כמ"ש מהרמ"י בש"ע שלו שאין לשנות מטבע שטבעו חכמים ולומר אתה חונן עד בינה ולהתחיל אתה חוננתנו ונלע"ד שלא דק וראה מ"ש הב"י בשם א"ח האי לישנא שלא לשנות המטבע להתחיל אתה חוננתנו רק אתה חונן ולא עיין יפה שדעתו של א"ח להתחיל באתה חונן ולכלול בהבדלה ולהתחיל אתה הבדלת כו' דלפי הבנתו הל"ל שלא לקצר המטבע ולא לכתוב ולא לשנות המטבע וכן מסיק הב"י דהעולם נוהגין לומר אתה חוננתנו שאין זה שינוי המטבע והיינו כמ"ש לעיל ולא לומר תרווייהו כמו שעלה על דעתו ע"ש ובב"י. שוב ראיתי לדקדק במקור הדין במשנה דפרק אין עומדין (ברכות דף ל"ג ע"א) ומצאתי דקדוק יפה מפירש"י דס"ל ג"כ לומר אתה חוננתנו לחוד דז"ל המשנה עם פירש"י מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים ושאלה בברכת השנים והבדלה בחונן הדעת. ר' עקיבא אומר אומרה ברכה רביעית בפני עצמה. ופירש"י מזכירין משיב הרוח ושאלה ותן טל ומטר. הבדלה בחונן הדעת אתה חוננתנו עכ"ל. והנה מדבהזכרה ובשאלה לא ציין אלא תיבת מזכירין ושאלה והכא דקא מציין הבדלה בחונן הדעת מוכיח דלהכי מציין הכל משום דס"ל דנוסח אתה חוננתנו כו' הוא בכלל מ"ש במשנה הבדלה בחונן הדעת שזולת נוסח אתה חוננתנו אינו אומר שום דבר יותר בברכה זו. עוד יש לדקדק מפירש"י דס"ל הכי מדפליג ר' עקיבא את"ק וכתב דצ"ל הבדלה ברכה רביעית בפני עצמה ור"ל שאומר תחלת ההבדלה לברכה רביעית בפני עצמה שאינה כוללה בברכה אחרת כמו שס"ל לת"ק שכוללה בחונן הדעת. ואח"כ יאמר ברכת חונן הדעת בפני עצמו ונמצא דלדידיה אומר כמ"ש תשע עשרה ברכות זולת ולמלשינים שהרי מסיק שם בגמרא דלא קי"ל כר"ע דתמהני סרי תיקון תישסר לא תיקון והשתא מדפירש"י במשנה דהבדלה ר"ל נוסח אתה חוננתנו ודאי לדקדק שלא יאמר תחלה אתה חונן והכי מוכח מדקאמר המשנה אדברי תנא קמא ורבי עקיבא אומרה ברכה רביעית בפני עצמה ומלשון אומרה מוכח דת"ק לא ס"ל דיאמרה ברכה רביעית בפ"ע והשתא אי אמרת בשלמא דת"ק ס"ל דאינו אומר תחלה אתה חונן כו' אלא מתחיל אתה חוננתנו נמצא דאתה חוננתנו אינו נקרא בשם הבדלה כי הוא במקום אתה חונן אלא ההבדלה מתחלת מותבדילנו ה' אלהינו כו' שייך שפיר לומר דר"ע פליג וס"ל דאומרה תחלה ברכה רביעית לעצמו ההבדלה דהיינו אתה הבדלת כו' או הבדלתנו ה' אלהינו כו' ואח"כ יאמר ברכת אתה חונן כו' כשאר ימות השנה לאפוקי אם נאמר דת"ק ס"ל דאמר תחלה אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה ואח"כ כולל ואומר ההבדלה וההבדלה מתחיל אתה חוננתנו נמצא דלפי זה צ"ל דר"ע אומרה להבדלה ברכה בפני עצמה שאומר תחלה אתה חוננתנו דהיינו ההבדלה ואח"כ אומר ברכת אתה חונן כשאר ימות השנה. וזה לא יתכן דיאמר ב' ברכות שוות דהא ודאי כיון שהתחיל באתה חוננתנו שצריך לסיים בברכת חונן הדעת ודו"ק. והנה שמעתי מדקדקים מדשינה התנא בל' המשנה דבהזכרה אומר שמזכירין בתחיית המתים ובשאלה שואלין בברכת השנים ובהבדלה מבדילין בחונן הדעת. ול"ק נמי בברכת הדעת כמו ברישא או בברכת החונן כמו במציעתא אלא ודאי ס"ל שאומר ההבדלה אחר שהתחיל כבר אתה חונן לאדם דעת ולהכי שינה דבא לאשמעינן זה. ושיבוש הוא בעיני דמ"ש בחונן הדעת הוא כאילו אמר בברכת חונן הדעת אלא שקיצר וסמך אמ"ש לפני זה בברכת השנים ותדע שהרי הטור בסי' ק"י כתב לשון המשנה כאשר כתבתי לעיל ובריש סי' רצ"ד כתב ז"ל אין מתפללין הביננו במ"ש מפני שצ"ל הבדלה בברכת חונן הדעת הרי שכתב לשון בברכת וק"ל: