וגם על הטמנה של א"א ז"ל כו' כלומר אע"פ שלא היו גחלים בכירה מ"מ מחמת חום הכירה היו מתחממים הבגדים ומוסיפין הבל אלא שהוא היה מחלק כיון שאין הבגדים נוגעים בקדירה אין זה דרך הטמנה ושרי ב"י וכתב ולפי זה מותר בכה"ג אפי' יש אש תחתיה כיון שאינו עושה בדרך הטמנה שאין הבגדים נוגעים בקדירה ולכאורה תימא על ב"י למה ליה לדחוק ולפרש דלא היה אש בכירה בהטמנת הרא"ש שלפי דבריו בענין פקפוק עיקר חסר מן הספר ועוד שה"ל לטור לכתוב ולפרש שהטמנה שמטמינין רוב העולם שמניחין הקדירה על הכירה ומדכתב סתמא כמ"ש בהטמנת הרא"ש משמע דלא היה חילוק ביניהן בענין זה שגם בהטמנת הרא"ש היה אש בכירה וע"ז כתב הטור וגם על הטמנה של הרא"ש יש לפקפק אלא שהוא חילק ביניהן הואיל ולא נגע הקדירה בשום דבר לא מיחשב הטמנה אף שעומד על הכירה שאינה לא גרופה ולא קטומה שיהוי מיקרי ולא הטמנה והכי דייק לישנא דהרא"ש ולפ"ז נ"ל דדוקא נקט שדפנות הכירה גבוהין יותר כדי שלא יגע שום דבר בקדירה והוי כמו שיהוי ודו"ק. ונ"ל דסברת ב"י הוא מדכתב ובענין זה היה הוא מטמין משמע אדלעיל קאי ומדכתב בהטמנת הרא"ש היה נותן הקדירה בתוך הכירה וזה אינו שייך כ"א בגרוף אבל בהטמנת רוב העולם כתב שהיו מניחין הקדירה ע"פ הכירה משמע אפילו כדרכו שיש שם אש וק"ל. כתב ב"י ורבינו ירוחם בחלק ג' כתב סברת התוס' וסייעתם וסברת הרמב"ם ולא הכריע ביניהן. וכתב ומ"מ כולם מודים שמותר לתת כלי שאין ע"ג כו' צריך להגיה לתת כלי ע"ג קדירה שכיון שאין הכלי נוגע כו':