וחותם בא"י רוב ההודאות כו' וז"ל הגמרא בא"י רוב ההודאות. רוב ההודאות ולא כל ההודאות אמר רבא אימא האל ההודאות אמר רב פפא הילכך נימרינהו לתרווייהו רוב ההודאות ואל ההודאות ברוב ההודאות לא סגי לחתום דמשמע הש"י רוב ההודאות ולא כולן. אבל כשאמר ג"כ אל ההודאות הרי פי' שרוב זה לשון סגיאות וריבוי. ואם היה אומר אל ההודאות לחוד היה נראה אל מקצת ההודאות ויש זולתו למקצת האחרות לפיכך הוצרכו שניהן רוב ההודאות להורות על הרוב ואל ההודאות להורות על המיעוט הנשאר שלא היה מובן מלשון הראשון כ"כ ר' יונה ריש דף מ"ז. וגם הרמב"ם כתב בפי' הנוסח. בא"י אל רוב ההודאות והתשבחות אבל הר"ן כתב דלא סגי בהכי כ"א לומר בא"י אל רוב ההודאות ואל ההודאות או בא"י מלך רוב ההודאות ואל ההודאות ואע"ג דלא כתב שם בא"י עכ"פ אין ברכה בלא שם לכ"ע והר"ן בפ"ק דתענית דף רס"ו ע"א כתב בשם הרמב"ן דלהכי לא סגי באל ההודאות לחוד מפני שצריך הודאה על כל טפה וטפה שהוריד לפיכך צריך להזכיר בחתימות לשון ריבוי מעין הפתיחה כו' ע"ש. והב"י הביאו. אבל קיצר בהעתקתו במקום שהיה לו להאריך ושם תמצא גם ב"י הביאו כאן דלהר"ן אם היה מסיים ברוך אל רוב ההודאות לא הוה סגי בהכי דאכתי לא נפקי מחשש שיאמרו אל רוב ההודאות ולא כולן עד שיחזור ויאמר אל ההודאות בלא רוב ומיהו גם בראשונה צ"ל בא"י רוב ההודאות. או ברוך אתה אל רוב ההודאות או ברוך אתה מלך רוב ההודאות אל ההודאות וז"ש הר"ן ז"ל וראיתי במקצת נוסחאות ברוך רוב ההודאות לד"ה צריך תיקון. נלע"ד דה"פ בין לרב דאמר אין ברכה בלא שם בין לר' יוחנן דאמר בעינן נמי מלכות לברכה. ואיך יחתום כאן בלא שם ומלכות לכך מסיק דצריך תיקון לומר כן ברוך אל רוב ההודאות. או מלך רוב ההודאות. ר"ל לרב צ"ל אל דהוא שם. לר' יוחנן מלך ועכ"פ יסיים ואל ההודאות וק"ל ואע"פ דגם ר' יוחנן ס"ל דבעינן שם כתב מלך רוב כו' אפשר כיון דמסיימין אח"כ ואל ההודאות כאילו אמר בתחלה דמי. אבל מ"מ מלך או אל בתחלה עכ"פ צריך למסמיך לתיבת ברוך או רוב אם הוא תואר כמו שמסיק כמו רוב אונים אבל דוחק לומר דדעת הר"ן הוא לומר בא"י רוב ההודאות ואל ההודאות וכמ"ש המיימוני לומר בא"י אל רוב ההודאות דא"כ לא היה פסיקא ליה לכתוב דצריך תיקון אליבא דכ"ע גם לא נקטינן בלישנא הכי לא הוא ולא הרמב"ן בפרק הרואה סוף רמ"ו ע"ש ודו"ק: