1
יכול להקדים לו השני פי' ואח"כ יברך על השני ואע"ג דתנן אם בירך על האילן בפה"א יצא ה"מ בחד מינא וטעה ובירך עליו בפה"א אבל בתרי מינין כגון צנון וזית בירך על הצנון לא נפטר הזית רש"י פרק כ"מ וז"ל ר' יונה שם דף ל"ח ע"ב אע"ג דתנן כו' עד זהו במתכוין לברך על אותו הפרי עצמו אבל הכא שבשעה שאמר בפה"א לא נתכוין לברך על פרי העץ צריך לחזור ולברך בפה"ע וכו' ונראה שס"ל כרש"י ואע"ג שכתב לפני זה והביאו לפניו מין אחר כו' דמשמע דאם היה מתחלה לפניו היה פוטר בברכת בפה"א לאו דוקא נקט הביאו אלא אורחא דמילתא דכשהיה לפניו בשעת ברכה דרכו לכוין עליו ואז כאילו אוחזו בידו ובירך עליו בפה"א דמי דפטור ודלא כב"י בסי' ר"ח עי"ש שכתב ומיהו הר"ר יונה כתב שם כו' כאילו פליג עם רש"י: