ואח"כ יברך על השני עיין מ"ש בסמוך בשם רש"י ור' יונה דאע"ג דבירך בפה"א תחלה חוזר ומברך על השני בפה"ע כיון שהם תרי מיני ולא היה מתחלה דעתו לפטור השני. ומ"ש על איזה שירצה יברך תחלה האי איזה שירצה אין פירושו חביב לו כפי' איזה שירצה שנזכר בדברי חכמים הנ"ל דפי' הרא"ש דר"ל חביב וכמ"ש בסמוך אלא ר"ל איזהו שרוצה עתה בלי חביבות רוב הפעמים תדע דאל"כ הל"ל אבל אין ברכותיהן שוות ר' יהודה מודה לחכמים דעל אוזה שירצה יברך אלא ודאי האי איזה שירצה אין פירושו כאיזה שירצה דחכמים וכאילו אמר אבל אין ברכותיהן שוות אזי לא כדברי ר' יודא ולא כדברי חכמים דתולה בחביבות אלא על איזה שירצה בעלמא מברך. וה"ט דבברכותיהן שוות דאחד נפטר בברכת חבירו בעינן שיהא הנברך עליו חשוב לר' יהודה מכח שהוא ממין ז' ולחכמים חביב אבל אם אין ברכותיהן שוות דמברכין על זה וחוזר ומברך על השני ה"ל כאילו אינו אוכלו בעת א' לכך לא בעי שום חשיבות אלא על איזה שירצה לאכול תחלה מברך עליו: