1
ומברך לפניהם בפה"א ודוקא חטים שראויין לאכול כך אבל שעורים אפילו קלויים באש אינם נאכלין כי אם על ידי הדחק ואין מברכין לפניהן רק שהכל כן פסק רמ"א והוא דעת הכלבו וב"י כתב שאין כן דעת רבינו. וכתב עוד ב"י בשם הרד"א ז"ל שהכוסס את השעורים אינו מברך עליהם כלום מפני שהוא מאכל בהמה עכ"ל. וכתב ב"י על זה ואין זה טעם כלל כו' ונראה דגם מ"ש הכלבו משום שהוא מאכל קשה ר"ל שאינה ראוי לאכילת אדם אלא לאכילת בהמה לכסס שעורים חיים ומזיק לבני אדם האוכלן ושניהן לד"א נתכוונו וא"כ אין כאן השגה מב"י וק"ל. ובד"מ הביא רא ה לדבריו מדקאמר בגמרא הכוסס חטים וכתב די"ל דגם רבינו לא נתכוין אלא אראוי לאכילה בלא דחק: