1
אבל באשה יושבת ופניה טוחות בקרקע לפום ריהטא משמע שהכל ענין אחד הוא דכשהאשה יושבת אז ממילא פניה טוחות בקרקע. אמנם בגמרא ס"פ מי שמתו משמע בהדיא דשני עניינים הם. והיינו דכשיושבת אז בישיבתה פניה שלמטה מכוסה בקרקע אבל מ"מ מגולות עגבותיה לאפוקי כשפניה טוחות בקרקע גם מהעגבות אינו נראה דבר דאנן לא קי"ל כרב הונא דאמר עגבות אין בהם משום ערוה. ונראה דגם טוחות בקרקע אינה צריכה אלא להיות קבוע ותקוע בקרקע באופן שיכסו הקמטים שבין עגבותיה גם מאחוריה אף שאינם מכוסין בצדדים דצדדי העגבות בכלל יריכים הן ולא בכלל עגבות וע"ש בגמרא ב"י והביאו גם בכ"מ ביאורו ע"ד שכתבתי ע"ש ופניה טוחות בקרקע פי' רש"י טוחות דבוקות ומכוסות בקרקע אבל לא האיש מפני שהביצים והגיד בולטים ונראים: