מתפללין על הילד כו' פי' שאומרים אלהינו ואלהי אבותינו קיים את הילד הזה כו' אחר שבירך בפה"ג כו' וז"ל רא"ף בהגהותיו ועיין בי"ד סימן רס"א וצ"ע כי הלשון מגומגם כאן מאוד ע"כ ונלע"ד דקשה ליה מהו זה דקאמר באמצע הברכה הא לא אמרינן התפלה על הילד כ"א בסוף הברכה כמ"ש שם בי"ד ואי משום מה דמפסיק בין טעימה של כוס ברכה לבין הברכה ויהא הפסק באמצע הברכה אכתי קשה מאי וגדולה מזו מצינו שכתב דמצינו שם הא שוים הם דגם כאן מפסיק בכמה בקשות רחמים ותפלות בין ברכת הטוב והמטיב לטעימת הכוס של ברכה ומיהו יש ליישבו דשאני הכא דעיקר ברכת הטוב והמטיב הכל בקשות ותפלות היא הוא ייטיב לנו והוא יגמול בעדינו נמצא דהוספת הרחמן ובקשתן הוא מעין הברכה קצת ועוד דברכת הטוב והמטיב אין חותמין לבסוף נמצא כאילו הכל ברכה א' היא משא"כ בברכת קיים את הילד שהיא ברכה דשבח ולא נתקן בה שום בקשה כי מה שאומרים בה על כן אל חי צורנו צוה להציל ידידות כו' אין זה בקשה אלא אומר ברכות שע"י המילה מציל נפשותינו מן הגיהנם וגם מסיים אותה בברכה ואומר ברוך אתה ה' כורת הברית וה"ל לטעום מכוס של ברכה מיד וזהו שקאמר וגדולה מזו וגם שם בי"ד סי' רס"ה כתב דיש נותנין יין לתינוק מיד אחר הברכה כדי שלא להפסיק ועוד דשאני הכא בברכת המזון דאין מברכין בכה"ג כ"א לבסוף וא"כ הוא תוכף השתייה לברכת בפה"ג משא"כ בברכת המילה שמברך בפה"ג תחלה כדין קידוש וא"כ מפסיק בתפלה בין שתייה לברכה וז"ש רבינו אחר שבירך בורא פרי הגפן וק"ל: