תנן נטל ידו ושפשפה כו' טמאה ז"ל ב"י מתוך מה שכתבתי יתבאר לך דהא דיד נטמאה בשפשוף חבירתה דוקא בשנטל ידו אחת ואח"כ שפשפה בחבירתה אבל אם רצה ליטול בתחלה שתי ידיו כאחת נוטל דשניהם נחשבים כיד אחת ואינן מטמאות זא"ז ואפילו ארבעה או חמשה שהטילו ידיהם זה בצד זה או זה על גב זה כיד אחת חשיבא ואינם מטמאות זו א"ז ע"כ. ומ"ש וי"מ שנים כו' מים אחרונים כלומר דבנטילה שלפני הסעודה אפי' שפיכה שניה מים ראשונים מיקרי ואין מוסיפין עליהם. ולא אמרו מוסיפין עליהם אלא במים אחרונים דהנהו מיקרי שניים ב"י אף על גב דאמרינן בפ"ב דגיטין אין נעילת ידים לחצאין פי' שאינו יכול ליטול חצי היד ואח"כ חצי השני. ולאפוקי דלא תפרש אין נט"י לחצאין היינו יד אחר בפעם אחד. ענין שפשוף כתב הב"י שר"ל חיכוך שיחכך הידים זו בזו. בסוף סי' קנ"ה כתב ב"י בשם ר' ירוחם שראה לרבותיו נוהגין אחר שפשוף ידים מברכין קודם שיטלו עליהם מים שניים בסי' קס"ה כתב רבינו דלאחר ששפך פעם אחרת על ידיו ומשפשף כו' ועיין בדרישה: