1
מיתה מצויה כו' בפ"ק דנדרים אמרינן שכ"מ שהזכרת השם מצויה עניות מצויה ועניות כמיתה שנא' כי מתו כל האנשים וצריך ליישב וליתן טעם למה שינה רבינו לכתוב מיתה מצויה מאחר שבגמ' לא גרס כן אלא עניות מצויה גם יש לדקדק בל' רבינו שכתב מיתה מצויה דלשון מצויה שייך לומר בדבר שיכול להיות פעמים הרבה והמיתה א"א להיות יותר מפעם אחת וצ"ל לפי שלשון עניות אינו שייך אלא במי שהיה עשיר כבר וכדי להשוות העונש בכל אדם אפי' בעני לכך אמר המיתה מצויה בכל אדם לפי מה שהוא אם עשיר הוא שרגיל הוא בתענוגים הרבה יענה ויחשב כמת מאחר שיהיו התענוגים נעדרים ממנו וכן העני שרגיל בפת שגם הוא יכול לבא לידי עניות יותר שהוא כמיתה אחרת מאחר שיעדר ממנו גם הפת וק"ל: