וזה לא היתה מצותו אלא בבוקר וצ"ע דאיתא בר"ה דף ל"ב ע"ב והביאו בפ"ק דביצה סוף ד' ד' דתנן בראשונה היו מקבלין עדות החודש כל היום כולו פעם אחת נשתהו העדים לבא ונתקלקלו הלוים בשיר התקינו כו' ופירש"י בשיר תמיד של בין הערבים שאמרו בו שירה של חול שהיו סבורים שלא יבואו עוד והיום חול וכשבאו נמצא שהוא קודש ובשל שחר אין טעות דבתמיד של שחר אפילו הוקדש החדש קודם הקרבתו שיר של חול היו אומרים לפי שברוב שנים אין העדים ממהרין לבא כ"כ עכ"ל הרי לפניך שגם בתמיד של בין הערבים היו אומרים השיר כמו בתמיד של שחר (ועיין מ"ש בסידר שלי ליישב קצת וטעם סדר השיר אחר פטום הקטורת אע"פ שאין שם מקומו כי לא היו אומרים שיר כי אם על היין וכמ"ש התוס' בר"ה ד' ל' בד"ה ונתקלקלו הלוים בשיר ע"ש) ואין לומר ששיר אחר היו אומרים לתמיד של בין הערבים ואותו אין אנו אומרים אלא זה שהותקן נגד מעשה בראשית כמו שמפורש שם בר"ה דף ל"א דא"כ היו לגמרא לגלות לנו השיר שהיו אומרים בכל ערב לתמיד של בין הערבים כמו שמונה והולך שם כל השירים שהיו אומרים כל ימי השבוע ושהיו אומרים בשחרית ומוסף ומנחה של שבת ומנחה של ר"ח ומנחה של ראש השנה וגם המיימוני בסוף פ"ו דהלכות תמידין ומוספין מונה והולך כל השירים שמונה שם בפרק בתרא דר"ה ושם אחר שכתב כל הסדר של תמיד מסיק וכתב ז"ל וכסדר שעושין בכל יום בבוקר כך עושין בין הערבים חוץ מתרומת הדשן כו' ומדכתב כך היו עושין בערב וגם כתב חוץ כו' ולא כתב ג"כ חוץ מהשיר שלא היו אומרים בערב ש"מ ששיר זה שאומרים בשחרית היו אומרים ג"כ לתמיד של בין הערבים ואע"פ שאיתא שם בר"ה שאם חל ר"ה להיות בה' בשבת לא היו אומרים בשחרית הרנינו מפני שחוזר וכופל אותו הפרק משמע דאין כופלין שירה ביום אחד נלע"ד דלא דמי דדוקא בשחרית ומוסף אין כופלין אבל לתמיד של שחר וערבית שם תמיד לשניהן שוה וכאילו לא אמרו אלא פעם א' ואע"ג שכתב בסדר עולם פרק י"ד וכתבו הכלבו שבשחרית היו אומרים הודו ליי' קראו בשמו עד אל תגעו במשיחי וגו' ובין הערבים היו אומרים שירו ליי' כל הארץ כו' הא תשובתו בצדו שלא היו אומרים זה אלא כל מ"ג שנה שהיה הארון עומד בגבעון עד שהביאו שלמה לבית עולמים עכ"ל שוב מצאתי בפ"ב דר"ה דף ל"ה ע"ב בתוס' בד"ה ונתקלקלו הלוים בשיר דכתבו התוס' ז"ל ומיהו יש לתמוה היאך נתקלקלו בשיר והלא בשעת נסכים היה השיר כדאמרינן בכל דוכתי דאין אומרים שירה אלא על היין ואיתא בפרק שני דערכין דיכול להמתין מלהביא נסכים עד לילה או למחר וי"ל דלכתחלה יש להביא נסכים עם הזבח דאי מביא בלילה אין יכול לומר שירה דאין שירה בלילה גם אם מביא למחר מיבעיא לן התוס' אם טעונין שירה כו' ע"ש וכתבתי זה ללמד ממנו דהשיר שהלוים היו אומרים כו' שהוא מסודר אחר פיטום הקטורת וכמ"ש ג"כ הטור אין שם מקומו דלא היו אומרים אותו על הקטורת אלא על נסכי התמיד כי אין אומרים שום שירה כ"א על היין וכמבואר שם בר"ה שעל תמיד של שחר ושל בין הערבים היו אומרים אותו מיהו נלע"ד לומר טעם למה מסודר בכל הסידורים אחר פיטום הקטורת גם הטור כ"כ מפני שבסדר מערכה מסודר סדר עבודת בית המקדש ז"ל קטורת קודמת לאברים ואברים למנחה ומנחה לחביתין וחביתין לנסכים כו' ש"מ שהקטורת היה נקטר בכל יום שחרית קודם לנסכים ועל הנסכים היו אומרים השיר כמ"ש לעיל ומש"ה אחר שאמרנו פיטום הקטורת מסדרין אנו אח"כ השיר שהלוים היו אומרים על הנסכים גם יש ללמוד קצת טעם מזה שכתבתי למה אין אומרים השירה בערב כי מאחר שאומרים פטום הקטורת אחר תפלת ערבית כמ"ש הטור תו אין לומר שירה דהא כבר כתבתי דאין שירה בלילה ואפשר שזהו שכתב רבינו שזה היה מצותו בבוקר ובערב וזה לא היה מצותו אלא בבוקר ר"ל ולא בערב כלומר בלילה וז"ש נמי רבינו בס"ס ל"ז שלא היו אומרים אותו במקדש בערב ונראה שר"ל בערב בערבית ואמרינן נמי במסכת יומא והביא מאמר זה גם בעל מעמדה דף י"ב אחר סדר מערכה ז"ל אין לך דבר קודם לתמיד של שחר אלא קטורת (נראה דר"ל קודם לאברים של תמיד של שחר וכמבואר בסדר מערכה שהקטורת קודם לאברים) בלבד שנאמר בבקר בבקר ואין לך דבר שמתעכב אחר תמיד של בין הערבים אלא קטורת ופסח ונרות כו' ע"ש ש"מ שהקטורת היה נקטר בלילה או בסמוך ללילה ומש"ה כתב רבינו בב' המקומות שאומר פיטום הקטורת אחר תפלת ערבית וכבר נתבאר שלא היה אומרים שירה בלילה ולפיכך א"ש שאין אומרים השיר שהלוים אומרים אז אחר פטום הקטורת ומ"ש שהלוים קלקלו בשיר היינו שהם היו אומרים שירה על הנסכים ובתמיד של בין הערבים היה מנסכים קודם הבאת הקטורת כמ"ש שאין לך מאוחר בתמיד של בין הערבים אלא קטורת ואפשר נמי לומר דאף שהיו אומרים אז השירה מ"מ לא היו מצווין ע"ז אלא מעצמן היו אומרים וז"ש רבינו וזה לא היה מצוותו אלא בבוקר וגם בא"ח כתב והביאו ב"י כאן ז"ל במנחה לא ראיתי מי שאומר השירה והטעם לפי שלא היה מצוותן אלא בבקר וק"ל: