הילכך כו' אם נפסקו ב' ראשיה פסול פי' אם לא נשאר בשום א' מהם כדי עניבה ולפי זה מ"ש אבל אם לא נפסק אלא חוט א' כשר פשוט הוא דר"ל אע"פ שלא נשתייר מאותו ראש כדי עניבה כשר דבכדי עניבה אפי' אם גם ראש השני נפסק אלא שנשתייר בו מכל החוט שהם ב' ראשים סגי לן. מיהו אם נפסקו ב' ראשים ואין בשום א' מהם כדי עניבה ובצירוכן יחד יש בה כדי עניבה מספקא ליה לב"י אי כשר אי לא דלכאורה יש לדקדק מלשון רבינו להכשיר מדכתב בסמוך ואם נפסקו שניהם כשר אם נשתייר בהן כדי עניבה משמע אם נשאר משניהן כדי עניבה כו' ע"ש ומסיק דלא כיון שלא מצא מי שהזכיר היתר זה וכתב עוד ב"י דדברי רבינו בכאן מיירי במי שאינו מדקדק בעת עשיית ציצית שיהיו ד' ראשים מצד א' לקשר וארבע מצד השני אבל לפי מה שאנו נוהגין לדקדק בעת עשיית הציצית לתת סימן שארבע ראשים הם מצד אחד של הקשר וארבע מצד השני דאז אנו יודעים בודאי שכל הארבע ראשים שהם מצד אחד לקשר הם חצי החוטים ואין בהם חוט אחד שלם הילכך אם נפסקו מעיקרם כל ראשים מצד אחד כשר דהא ודאי אינם אלא מב' חוטים והרי נשאר מכל א' ראש השני שהוא יותר מכדי עניבה ומיהו היכא דנפסקו ב' ראשים מב' צדדים בהא שייך נמי חששת רבינו ע"כ: