1
וכן בשבתות וי"ט כו' מצאתי כתוב ולמה לא תקנו ברכה בפני עצמה במקום שנזכר כמו בהמ"ז שאם שכח קובע ברכה א' של שבת אומר הר"מ מפני שהיה הפסק אם יברך ולא דמי לב"ה דהתם כבר סיים הברכה דהטוב והמטיב ביבנה תקנוה ע"כ. עוד י"ל דהזכרה בבהמ"ז שאני דמאחר דסמוך להזכרה הוא חותם בברכת הארץ כשצריך לאומרה אחר סיום הברכה צריך לחתום בה ג"כ בשבתות וי"ט אבל הזכרה דתפלה מאחר שאינו חותם סמוך לה בברכ' גם כשמזכיר אחר שסיים ברכת תחיית המתים אינו חותם בברכה ב"י. ומהרש"ל כתב דאין להביא ראייה מב"ה דשאני התם שכבר סיים בהמ"ז אבל כל מקום שהוא הפסק צריך לחזר לראש והאריך ע"ש בהגהות: