אע"פ שיש להשיב דהא ילפינן כו' ז"ל מהרש"ל נ"ל דהוא מיישב שגם עלי לא היה מחוייב לעמוד אלא עמד כדי לשמוע דיבורה ומה שהיתה מבקשת דהא עלי חשבה לשכורה ומ"מ שמעינן ממ"ש אני האשה וגו' דכך אמרה ליה דראוי היה לך לעמוד מאחר שאני הייתי מתפללת אף שאינך מחוייב כיון שבאתי בגבולך מ"מ יפה עשיתי ולא בחנם ודו"ק עכ"ל ול"נ דיש לומר דלאחר שעמד עלי לשמוע דיבורה אם שיכורה היא או לא והיא השיבה אשה קשת רוח אנכי וגו' והודיעתו לו שהתפללה ודאי לא פסקה מיד אלא התפללה עוד מה ואף כיון שעמד תחלה הוצרך לעמוד מכח תפילתה גם יש ראייה לזה להרא"ש ז"ל מדכתיב וישב קרינן דמשמע מתחלה יושב ואח"כ עמד אע"ג דמן הדין היה לו להיות יושב מתחלה ועד סוף והיינו כשלא היה עומד שלא הוצרך לעמוד ויהיה זה דומה קצת לדרשה שדרשו גבי אברהם והוא יושב פתח האהל כחום היום כפי מה שפירשו מ"ו ז"ל ודו"ק וב"י תירץ על מה דכתיב ועלי היה יושב דר"ל היה יושב לשון עיכוב כמו ותשבו בקדש (ועיין מ"ש רמ"א בש"ע סעיף ג' ומ"מ מדת חסידות הוא לקום אפי' בכה"ג עכ"ל נראה שהוא בא לתרץ האי קושיא דעלי ותירץ דעלי משום מדת חסידות היה עומד ולא משום צד חיוב וכן תירץ מהרי"א ז"ל הביאו הב"י ע"ש) ואפשר דנקט ישיבה כדי לדרוש מה שדרשו רז"ל יושב ישב כתיב מלמד שבאותו יום מינוהו כהן גדול עכ"ל: