יצר ממש מתהו ועשה מאינו ישנו. ר"ל מבינה הנקרא בשם תהו כנודע בסוד כי שאל נא לימים ראשונים ולמקצה השמים ועד קצה השמים כי בג' ראשונות אין יכול האדם להתבונן שם בסוד שלח תשלח את האם ממחשבתך שלא להתבונן שם כמ"ש זה בזוהר פ' יתרו דף צ"ג ע"א ע"ש ע"כ אדם תוהה בו שלא יכול להשיג שם וממנו יצר צורה של ממש של בהו הו' קצוות של ז"א שהוא בסוד יצירה, ועשה מאינו מג' ראשונות הנקראים בשם אין כמ"ש בת"ז תי' ע' דף קכ"ו ע"א ז"ל אי"ן א' כתר עלאה י' חכמה ן' בינה, ישנו ר"ל מדבר שהיה אין עשה יש ואמר בכפל לשון כדי לרמז ג"כ על התפשטות של מלכות שהיא בסוד עשיה ולכן אמר בלשון ועשה:
וחצב עמודים גדולים מאויר שאינו נתפס. ר"ל ז' הקצוות עליונים שהם ז' עמודים גדולים כמ"ש בהם חצבה עמודיה שבעה חצב אותם להיות עמודים גדולים בסוד הגדלת ז"א ע"י אויר סוד הדעת המתפשט בפנימות ז"א בסוד ובדעת חדרים ימלאו:
וזה סימן אל"ף עם כולם וכולם עם אל"ף. אל"ף הוא אויר הדעת המתפשט בפנימות ז"א:
צופה וממיר. ר"ל צופה מראשית עד אחרית מי ראוי להיות ראש ומי ראוי להיות סוף, וממיר האותיות זה שהיה ראש להיות סוף וזה שהיה סוף להיות ראש:
ועשה את כל היצור ואת כל הדבור שם אחד. כי כל הנמצאים שבעולם בנוי ומיוסד משם הוי"ה שהוא שם אחד בסוד א"ח ד' אל"ף פלא כתר ח' ח' ספירות מחכמה עד מלכות ומלכות היא בסוד ד':
וסימן לדבר עשרים ושתים חפצים בגוף אחד. ר"ל כ"ב אותיות שמהם נעשה כל חפץ שבעולם הם כגוף אחד שכל אות ואות מתחברים זה עם זה ונעשים כגוף אחד בשם אחד בתיבה אחת אע"פ שהן מחולקים למנין כ"ב אעפ"כ הם נעשים כגוף אחד כן כל הנמצאים שבעולם אע"פ שהם מחולקים הם כגוף אחד כולם מיוסדים בשם אחד מד' אותיות שם הוי"ה: