בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר. פירוש אע"פ שהספירות הם נכנסים בגדר המנין מ"מ בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר להשיג במהותן כמו בגדר המנין בעלי תכלית הגשם כי מנין שלהם אינו אלא מצד שהם בסוד עלה ועלול כמ"ש במשנה ו':
ואם רץ פיך לדבר ולבך להרהר שוב למקום. ר"ל אע"פ שאין אתה מדבר או מהרהר במהותן רק שפיך ולבך רץ לדבר ולהרהר בהם סתם במדתם איך כל העולה מתנהג ע"י מדות פעולתם מ"מ שוב למקום שלא לדבר ולהרהר אלא במקומו של העולם בששה קצוות העולם של מעלה סוד עולה חסד יבנה מספירת החסד ולמטה ממנה מותר אתה לדבר ולהרהר במדתם אבל בג' ראשונות למעלה מן המקום שלח תשלח את האם ממחשבתך אלא ואת הבנים תקח לך כמ"ש במשנה ו', וז"ש אח"כ ועל דבר זה נכרת ברית דהיינו ברית מ"ש בתורה, שלכך נאמר והחיות רצוא ושוב כי החיות הם רצים לזקוף קומתן לראות מה שלמעלה ממקומם והואיל שהם מכירות שאינה עושים כראוי הם שבים מיד וכן יעשה האדם כמותם: