עשר ספירות בלי מה. פירוש המלה נגזרת מן לשון עדיו לבלום שהוא לשון סתימת פה בלום פיך מלדבר בהם כי הן מכוסות ונעלמות וראוי לבלום פינו במהותם כי הספירות הם בלי מהות מושג, והוא ג"כ מלשון הפסוק תולה ארץ על בלימה על תוהו הדבר המתהא שבלתי מושג. או אפשר לפרש בלימה היא מלה מורכבת בלי מה לרמוז שהספירות הם נאצלו מא"ס שהוא בלי מה אין סוף למהותו. ועוד יש לפרש עשר ספירות בלי שם הוי"ה דמ"ה המתפשט בתוך עשר הספירות כמ"ש בת"ז במאמר רבון עלמין מלגאו איהו יו"ד ה"א וא"ו ה"א דאיהו אורח אצילות וכו' ע"ש כי חכמה כח מ"ה שם מ"ה שבו אורח אצילות שמתפשט הארה שלו בתוך כל הספירות כי כולם בחכמה עשית, עיין בתי' כ"ו דף ע' שכתב יו"ד ה"א וא"ו ה"א בגימטריא מ"ה ודא איהו עשר ספירות בלי מה וכו' ע"ש ובתי' כ"ז דף ע"א ע"ב כתב ג"כ ז"ל וספירים איתקריאו על שם השמים מספרים כבוד אל ולבתר דאינון מספרים כבוד אל איתקריאו עשר ספירות בלי מה ונחית בהון יו"ד ה"א וא"ו ה"א לאנהרא בהון דעל שמיה איתקריאו וכו' ע"ש:
ועשרים ושתים אותיות יסוד. בספר ע"ח כתב למה נקרא תמיד בספר יצירה כ"ב אותיות יסוד בשביל שטיפת חומר זרע האב סוד חכמה שנתן באימא בינה מתחילה היא מכ"ב אותיות שבהם רמ"ח עצמות כולם מהזכר המזריע לובן אך מטיפת אודם האשה שהם מה' אותיות מנצפ"ך הכפולות אינו מצטייר במעי אימא אחר כך רק עור ובשר ושערות ושחור שבעין והדם שבתוך הגידין:
שלש אמות וכו'. פירוש כי בתוך אותן כ"ב אותיות יש בהם ג' אותיות שהם אם לכל אותיות מלשון כי אם לבינה תקרא כי שלש אותיות א' מ' ש' מכ"ב אותיות הם בג' ספירות הראשונות שהם יסודות אל ז' ספירות תחתונות כמ"ש זה בע"ח ואותיות בג"ד כפר"ת מכ"ב אותיות הם שבע כפולות שהם כפולים כי הם מתהפכים מדגש לרפה ומרפה לדגש כמ"ש בפרק ד' בג"ד כפר"ת מתנהגות בשתי לשונות והם בז' ספירות התחתונות כמ"ש ג"כ בפרק הנזכר שבע כפולות בג"ד כפר"ת מעלה ומטה מזרח ומערב וכו' כי הם כנגד ז' קצוות העולם שהם בז' ספירות התחתונות שהם מתהפכין מרחמים לדין ומדין לרחמים כי יש בהם דין ורחמים שהוא אור ישר ואור חוזר שהם בחי' עצמו ובחינת המלכות שבכל אחד ואחד לכן הם כפולות אבל ג' ראשונות אין בהם דין אלא הם רחמים גמורים ואותיות הו"ז חט"י לנ"ס עצ"ק הם שתים עשרה פשוטות שאינם כפולים להיות הם מתהפכים מדגש לרפה ומרפה לדגש והם בספירת ת"ת לבדה שהוא אחד מז' כפולות עצמן נחלקות ג"כ לי"ב חלקים שהם י"ב פשוטות כי יש בו י"ב שרשין של ו' התחתונות שהם כפולות והם י"ב ונכללין בת"ת שהוא הגוף דאדם עליון שנכללין כל הו' קצוות הגוף בו ואלו הי"ב פשוטות הם נקראים י"ב גבולי אלכסון כמ"ש בפרק ה' שתים עשרה פשוטות הו"ז חט"י לנ"ס עצ"ק יסודן שנים עשר גבולי אלכסון גבול מזרחית דרומית כי מאחר שו' התחתונות שהם כפולים הם עצמם נשרשים בת"ת אח"כ נצרכים להיות שם מצויירים בציור גבולים ואלכסונים כי חלק א' גבול א' שבו יהיה נוטה באלכסון כנגד ספירת החסד וחלק גבול הב' כנגדו יהיה עומד ונוטה לנוכח ספירת הגבורה וכן עד"ז כולם כדי שאלו י"ב חלקי הת"ת יהיה פניהם נוטים כנגד ו' הספירות שהם השרשים לאלו הי"ב חלקים שבת"ת לינק מהם כי הרי בחי' החסד שבת"ת צריך שיהיה בקו הימין הת"ת בראשית הקו ויהיה נחלק לשני חלקים כפולים דגש ורפה ובסוף קו הימין דת"ת יהיה בו ב' חלקים הנצח וכן כיוצא בזה בשאר וע"כ הם י"ב פשוטות כי ו' הכפולות הם עצמה נעשים י"ב לכן הי"ב אינם כפולות רק פשוטות בלבד וזה מ"ש הוא מבואר בע"ח ע"ש: