בירר שלש אותיות מן הפשוטות בסוד שלש אמות אמ"ש וקבעם בשמו הגדול וחתם בהם ששה קצוות. ר"ל אותיות הפשוטות הם הו"ז חט"י לנ"ס עצ"ק ובירר מהם ג' אותיות הם אותיות יה"ו שהם במוחין חב"ד דז"א הבאים מג' ספירות הראשונות שבהם ג' אותיות אמ"ש שהם אמות יסודות אל הז' ספירות התחתונות שבהם שאר האותיות מכ"ב אותיות כמ"ש לעיל במשנה ב' ע"ש: וקבעם בשמו הגדול. ר"ל כי המוחין הם מתלבשים בנה"י דבינה שבה שם אהי"ה שהוא גדול משם הוי"ה שבז"א. וחתם בהם ו' קצוות, ר"ל כי המוחין הם חתומים קשורים בו' קצוות, כי חותם יאמר על הקשר העליונה כמו שאמרו רז"ל חותמות שבקרקע מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך ושבכלים מתיר ומפקיע וחותך:
חמש חתם רום וכו'. ר"ל רום הוא כתר ותחת הוא מלכות ומזרח הוא ת"ת ומערב הוא יסוד דרום הוא נצח צפון הוא הוד ובכאן בהכרח יש לנו לומר שרום ותחת קאי על הכתר ומלכות כי אם תמצא לומר שרום ותחת קאי על נצח והוד בסוד כי הם סוד שחקים רחיים העליונים דטוחנים מן לצדיקים ב' ריחיים העליונה נצח ותחתונה הוד כמ"ש זה בכתבי האר"י ז"ל א"כ דרום וצפון על מה הם מרמזים כי על החסד והגבורה כבר אמר וזכר מתחילה שלש מים מרוח ארבע אש ממים וגם אי אפשר למצוא י"ס אלא עם הכתר ומלכות ואע"פ שדרום וצפון הם מרמזים על נצח והוד שהמוחין הם קשורים בהם הם מרמזים ג"כ על החסד והגבורה שרשם של נצח והוד שהם ענפים המתפשטים מהם כי המוחין הבאים מג' הראשונות הם מתפשטים וקשורים בכל הז' ספירות התחתונות וג' ראשונות שהן חשובין כאחת הם כולם כאחד מרומזים במ"ש חתם רום כי גם בינה נקרא בשם רום כי היא ג"כ בסוד כתר לז"א, ועיין במשנה א' מ"ש מזה הענין וצירוף אותיות של שם [יה"ו] שבהם חתם הששה קצוות הם ע"ד ששה צירופים שבששה קצוות הנענועים דלולב כמ"ש זה במ"ח מסכת ימי מצוה וסוכה פרק ו' ע"ש ותבין אלא שבכאן המלכות שאיהי בהוד שהוא צפון נטלה הצירוף של הוד שהוא הי"ו וההוד נטלה צירוף הגבורה שהוא הו"י. ובזה מ"ש תבין שאין צריך לשבש נוסח הספרים שלנו, ובספר מנחת יהודה חייט פרק י"ג דף קע"ז ע"ב כתב ג"כ ז"ל, דע כי המשנה הזאת נחלקת לשני חלקים האחד לפי סדר היסודות והשני לפי סדר הרוחות ולזה מתחיל מהחכמה כי היא נקראת רוח אלהים חיים ולא התחיל מהכתר מפני שהוא מתחיל לפי סדר היסודות והחכמה היא הרוח והבינה רוח מרוח ומה שאמר רוח אחת מהם רמז על התפארת כי אבא ואימא אולידו ברא דא הנקרא רוח אע"פ שהוא כלול מכל היסודות עיקרו הוא הרוח ואומר אח"כ מים מרוח רומז על החסד ובמים כלול העפר ולזה אמר תהו ובהו רפש וטיט ואחר כך אמר ארבע אש ממים וכו' רמז על הפחד, הנה בכאן נשלמו סדר הארבעה יסודות ועתה מתחיל סדר בפני עצמו בענין הו' רוחות ולזה הזכיר בהם לשון חתימה מה שלא הזכיר במדות הארבעה מפני כי בשמות של יה"ו ושל אמ"ש חתם הששה קצוות וכו' ע"ש: