בעו מיניה דרב הני בני בי רב דדיירי בבאגא וכו'. מפשט השמועה נראה דר' אלעזר פליג אדרב דהגם דלרב מספקא ליה בחזרתן איהו פשיטא ליה ובהא פליג עליה דלדידיה ליכא ספיקא. ומאחר דסתם ר' אלעזר הוא ר' אלעזר בן פדת והוא תלמידו דר' יוחנן וזמנין דמוכח בש"ס דהוא תלמיד רב. אמטו להכי קאמר הש"ס עליה דר' אלעזר כמאן כי האי תנא דתניא וכו' והשואל כמאן היינו דכמו זר נחשב דר' אלעזר תלמידו פשיטא ליה מאי דאסתפק ליה לרב ולהכי שאל כמאן כלומר מדחזינן דר' אלעזר פשיטא ליה מוכרח דיש לו אילן גדול דסמיך עליה ומשני כהאי תנא וכו' דר' אלעזר סמך על איסי בן יהודה. ורב אפשר דלא ידע להך בריתא או ידע לה ואיהו מספקא ליה. אמנם אכתי צריכין למודעי מאי מספקא לרב הכתיב ופנית בבקר והלכת לאהלך דמוכח דבחזרתן אינם נזוקין ובין לא ידע לבריתא או ידע ועכ"ז מספ"ל מאי דריש בקרא. ואפשר לומר דרב מספקא ליה אי הך קרא ופנית בבקר דרשינן ליה ופנית בבקר שיצא בכי טוב ואי יוצא בכי טוב הכתוב מבשרו שתמצא אהלך בשלום ומינה דאם אינו יוצא בכי טוב אין כאן הבטחה שימצא אהלו לשלום. או דילמא ופנית בבקר אתא שטעון לינה וכתיב לאהלך שהכתוב מבטיח שימצא אהלו לשלום בכל אופן בין יצא בכי טוב והן לא שלא נזהר בזה דרך הלוכו אינו נזוק בחזרתו ומשו"ה כי בעו ניזיל מאי אמר לא ידענא:
ואנכי הרואה להרב הגדול מופת הדור מהר"ח אבואלעפיא זלה"ה בספר עץ החיים פ' וישב דף ל"ג שכתב משום יתובי דעתא דהרמב"ם שהשמיט מימרת ר' אמי דבסמוך דמי שאין לו קרקע אינו עולה לרגל שטעמו דראה לרב דבעו מיניה מיזל מאי לא ידענא ופליג אר' אלעזר דאין נזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן וס"ל דקרא לא אתא רק ללמדנו שטעון לינה א"כ ל"ק קושית הש"ס וכי מאחר דאפי' בחזרה וכו' והוצרכו לתרץ לכדר' אמי דמי שאין לו קרקע דלסברת רב קרא להבטיחו בהליכה אתא ולא לדינא דמי שאין לו קרקע וקרא דופנית לטעון לינה ומשו"ה השמיט רבינו דין מי שאין לו קרקע וכעת לא מצאתי להרמב"ם דין טעון לינה היכן כתביה עכ"ל:
ואני בעניי זה שנים רבות שדקדקתי על דברי קדשו ובכלל דקדקתי דתיבת לאהלך דריש איסי שתמצא אהלך לשלום והן לו יהי דבא ללמד דטעון לינה אכתי מלאהלך יש לדרוש דאינו נזוק בחזרה ומאי עביד ליה רב. ודין טעון לינה לא זכר הרב שכתבו הרמב"ם פ"ג דבכורים ע"ש ועוד כתבתי בעניותי בזה בהגהותי ע"ש באורך:
והן עתה חזיתיה להרב ז"ל עצמו בס' ישרש יעקב בסוגיין שכתב וז"ל בעו מיניה וכו' וא"ל דכבר אמר ר' אלעזר אין נזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן ואיך א"ל רב לא ידענא ובתאוה לעינים תירץ דרב דריש ופנית בבקר שיצא בכי טוב וליתא דאכתי תיבת לאהלך יתירה לומר שתמצא אהלך לשלום גם אין לומר דס"ל כמ"ש רש"י ללמד שטעון לינה דאכתי מתיבת לאהלך שמעינן שתמצא אהלך בשלום עכ"ל ודברי הרב ז"ל הללו הן הן הדברים שדקדקתי עליו עצמו במה שיישב להרמב"ם בעץ החיים כמדובר. ולשון הרב במאי דדייק דכבר אמר ר' אלעזר וכו' אינו מכוון דמאי פריך לרב מר' אלעזר תלמידו. וכיוצא בזה כתב הרב עיון יעקב דממ"נ רב ידע האי דאתמר דר' אלעזר או לא אי ידע א"כ ידע דבחזרתן מותר וכו' ע"ש ואין זה מכוון לכתוב על רב בכח מימרת ר' אלעזר תלמידו. ומאי דאיכא למיקם הוא מאי דריש בהני קראי דאיסי כמש"ל:
עוד ראיתי להרב ישרש יעקב שכתב וז"ל והרב מהרי"ט פ' הברכה תירץ דבהליכתן הבטיחן שלא יבואו להרהור עבירה דלא אפשר בלא"ה ומקרי בעדנא כמ"ש פ"ק דקידושין ודלמא מהרהר משא"כ בחזרתן לא הבטיחן שלא יבואו להרהור וכו' וליתא דשם אמרינן וכו' בחזרתן שאני והא"ר אלעזר וכו' סולם רעוע הוה ולדברי הרב למה הוצרך לומר סולם רעוע והלא בחזרתן לא הובטחו ור"א ל"א שאין נזוקין רק כשלא יהרהרו בע"ז אלא מוכח דאי שכר מצות בהאי עלמא גם בחזרתן עוסק במצוה נקרא ויגין עליה דלא ליתי להרהור וצ"ע עכ"ל ולי הדיוט נראה דכל דברי מהרימ"ט הם לסברת רב. אבל אזיל ומודה דכי אתא ר' אלעזר תלמידו ואמר אינן נזוקין לא בהליכתן ולא בחזרתן והשוה הליכה וחזרה דעתו לחלוק על רב דגם בחזרה מקרי עוסק במצוה וסמיך אבריתא דאיסי בן יהודה דמשמע ליה דמשוה הליכה לחזרה. ובהכי ניחא מאי דאיכא למידק דמאי פריך וכי מאהר דאפי' בחזרה בהליכה למה לי אימא דאצטריך קרא להליכה דלא יבא לידי הרהור אמנם ע"פ האמור ניחא דמשמע ליה לש"ס דלר' אלעזר ואיסי הליכה וחזרה שוו בשעוריהן דחשיב עוסק במצוה ולא יהרהר ולא יזוק ומשו"ה פריד והוכר' לאוקומי כדר' אמי ובהכי ל"ק על מהרימ"ט מהסולם שהזכיר הוא עצמו וכבר ראיתי דברי מהרימ"ט בגופן שלהם ולפק"ד יש לישב כדאמרן כאשר יראה המעיין הטב. ותו חזינא להרב ישרש יעקב שפירש לשון כלפי שאמר איסי שר"ל להפך ובנה על זה מצודים גדולים עש"ב ולנו בעניותנו כלפי לחוד אינו ר"ל להפך רק כשאומר כלפי לייא הן כפי פירוש רש"י לעיל דף ה' ע"ב ורשב"ם בתרא דף ק"ד ע"ב ע"ש הן כפי פירוש הערוך ע"ש בדבריהם ועיניך תחזינה משרים ותו שרש"י במאי דקמן פירש כלפי שאמרה תורה מתוך שאמרה תורה ע"ש. ועוד היה להאריך ולדקדק על דברי המפרשים ועמד קנה במקומו: