1
ראב"כ ור' חנן. כל הענין בפסיקתא שם. וכאן בא לפרש מ"ש היא העולה כמ"ש בסוף הסימן:
2
שלא היתה עבודת כוכבים בימיו. בצאתו מן התיבה לעולם חדש שלא היה בעולם רק נחובניו כמו בימי הבל שהיה בעולם חדש ולא היה בעולם רק אדם ובניו וכתיב שם וישע ה' אל הבל ואל מנחתו:
3
על אקוביטין. על פת בגו ושילחם עי' בפסיקתא שם ובפירושי:
4
ואכלו והיה ערב לו. הכוונה והכניס לו השני ואכלו והיה ערב לו וסמך עצמו על משכן במשל ועכ"פ צריך כאן להציג תיבת וכו':
5
התחיל ממחה בקערה. כמ"ש כאן על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבוקר שלא ישאר ממנה כלום וע"כ נקראת עולת מחים וזהו כוונת דוד במ"ש עולות מחים אעלה לך (שלא נטעה לפרש כמ"ש וחרבות מחים דשם פירושו מחים רשעים) ועי' מ"ש לקמן פרשה ח' ריש סי' ג':