גופא. עי' לעיל פרשה ג' ריש סימן ה' ושם מבואר. ועי' תנחומא לך לך סי' יו"ד וז"ל ילמדנו רבינו על מה העולה באה כך שנה ר' ישמעאל העולה באה על מצות עשה ולא תעשה ורשב"י אמר על הרהור הלב שנאמר ויהי כי הקיפו וגו' עי' יומא דף ל"ו וילקוט ריש איוב:
ה"ג ר' תנחום ב"ה אומר שקדשו להם נשים. ול"ג להטפל בהם הלכו עד לקמן שבא לפרש דעותיהם אמר על דעתי' דר' תנחום בר חייא דאמר שקדשו להם נשים להטפל בהם הלכו. שלכך באו כולם לבית אחד ביום שאירס לו אשה לעזור לו בצרכי הקידושין להכלה ובצרכי הסעודה כמנהג. ולדעת ר"מ מ"ש וישלח איוב ויקדשם פי' שהזמינם לסעודה כמ"ש במדבר י"א י"ח אצל השליו ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר הרי שלענין אכילה שייך קידוש שהוא ענין הזמנה (ומה שמצוין בצד המדרש שמות י"ט ט"ס הוא) וגירסת הילקוט איוב שם שזמנם לסעודה כד"א ואל העם תאמר התקדשו ודורש ע"פ מדה ל"א כאלו כתוב וישלח איוב ויקדשם והלכו בניו ועשו משתה שההזמנה לסעודה הוא קודם הסעודה. ולדעת ר' תנחום ב"ח מ"ש וישלח איוב ויקדשם דורש מדת ממעל מלשון משנה האיש מקדש האשה מתקדשת. ודורש ג"כ ע"פ מדה ל"א שמ"ש וישלח איוב ויקדשם מקומו קודם והלכו בניו ועשו משתה שהמשתה עושים בעת הקידושין ואחריו ולא ללפניו. וכמ"ש במ"ר פ' י"ב סי' ד' שדורש מ"ש לך אל העם וקדשם ג"כ מלשון קידושי אשה ועל שכתוב שעשו משתה של שמחה בהכרח שפירש בענין על מה היה המשתה היינו בתיבת ויקדש כנ"ל:
שלא יהיו ישראל אומרים. ודברי סי' זה הוא בפסיקתא רבתי פרשה ט"ז סי' ז' ועי' בתנחומא סדר זה סי' י"ד באריכות:
ומתעסקים בהם. קיצור לשון יש כאן אך בפסיקתא שם מבואר יפה וכנ"ל. עי' שמ"ר פ' ל"ח סי' ד' באריכות:
ר"ה אמר תרתי. דורש משני פסוקים שתורת הקרבנות כהקרבת הקרבנות:
כי יתנו בגוים. ע"פ מדת ממעל בלשון חכמים תנו רבנן מתניתין ומתניתא ושורשו מלשון מקרא שם יתנו צדקות ה' שהוא מלשון דבור וספור אלא שחז"ל משתמשים בו על דברי תורה ואם הכונה על הלכות שיכולים לקיימם בודאי אינם יוצאים בדבור לבד עד שקיים אלא שמדבר על לימוד הלכות קרבנות:
וכי יש מנחה טהורה בבבל. כי מלאכי הנביא שאמר פסוק זה היה בימי כורש מלך בבל כי בריש עזרא כתוב כורש מלך פרס ובעזרא ה' פסוק י"ג כתוב כרש מלכא די בבל והם ב' כתובים מכחישים וההכרעה שהכל אחד שלקח המלוכה מיד בלשצר מלך בבל ומלך שם כאשר מלך בפרס ובאמת כוונת הפסוק על כל גויי הארץ:
זו משנה. הלכות של מנחה והקטרה והגשה ודרשה זו ע"פ מדה כ':
בבראשית. בהתחלת התורה ולמה דלגו עד ויקרא:
ויתעסקו בטהורים. חסר וצ"ל יבואו טהורים ויתעסקו בטהורים שהבל פיהם של תנוקות טהור בלא חטא והקרבנות צריכים לעסוק בהם בטהרה וכשלומדים ויקרא שהוא תורת הקרבנות דומה כאלו הקריבום בטהרה וכן הוא בתנחומא שם באריכות ובביאור: