1
זבחי אלהים. עיקר הדרש הוא מ"ש כאן זאת תורת העולה היא העולה שב' תיבות היא העולה מיותר ע"כ דורש שפי' שהכתוב מתמיה היא העולה האם בזה יש די לעבוד הש"י וכמ"ש בסוף הסי' ואגב דורש הפסוק כולו:
2
וחרנא אמר. שהזכיר ר"י בן טרטוס וזבדא ששניהם דרשו בפסוק זה אך היו מסופקים מי אמר כך ומי אמר כך ע"כ אמר סתם חד אמר וחרנא אמר פי' ואחר אמר ודעת רבנן ידעו בבירור. ועי' בסנהדרין דף מ"ג ע"ב:
3
כל מה שפסל. עיקר הכוונה שאצל בהמה פסול שבור ואצל האדם הכשיר שבור היינו לב נשבר ונדכה ומ"ש כל מה שפסל הוא לשון גוזמא:
4
כך אמר הקב"ה לישראל. וכן מ"ש אמרו לפניו שכל מה שדקדקו חז"ל מן הפסוקים אומרים חז"ל בלשון זה אמר הקב"ה וכו'. וכמ"ש בריש הסי' היא העולה שמתמה וכי די בזה לקרבן להקב"ה וגו'. ועי' במ"ר ריש פ' י"ג כמו כאן: