על שורה דאוניתא. חומה המפסקת בינינו לבין אבינו שבשמים שנעשית בעון אונאה ע"פ מדת ממעל:
כבע"ח שעומד ושטרו בידו. וזה נצב על חומת אנך עומד ותובע עון אונאה ובידו אנך שטרו בידו שכל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה ואנך א' על לשון אונאה ואנך ב' לשון שטר כמ"ש ב"ר פר' ב' סימן ב' שניהם באוני אחת פי' בשטר אחד:
ודכוותה ויקם מלך חדש. היל"ל וימלוך מלך חדש ע"כ דורש ויקם שעמד לגזור עליהם גזירות כבע"ח ושטרו בידו:
אנך זו סנהדרי גדולה. הוקשה להמדרש שהראה הש"י לעמוס תחלה שני גזירות והתפלל עמוס ובטלם וכאן שהראהו חומת אנך וכו' כבע"ח ושטרו בידו ולא התפלל ולא ביטל ע"כ דורש שגם כאן המליץ וביטל שזכות אנך של סנהדרין יעמוד כנגד חומת אנך וכנגד השט"ח ועל זה השיבו דרך חיבה הנני שם אנך בקרב עמי ישראל זכות הסנהדרין כנ"ל:
אין מעמידה אלא נכה. דורש מ"ש הנני שם אנך שהוא פעם הד' אנך והא' דרש מלשון אונאה והב' מלשון שטר והג' על מנין סנהדרין והד' מלשון נכה מלשון אולי אוכל נכה בו כמ"ש במ"ר פר' כ' סוף סימן ז' כמו שמנכה אחד מכ"ד לסאה ובלשון חז"ל מנכה לו מן הדמים וכל זה ע"פ מדת ממעל ודרך קצרה וגמטריא וכאן פי' שאם עומדת היורה זמן מה שלא נשתמש בההיא מעלה חלודה ובהכרח לשפשפה ולנכות ממנה ולמעטה ובזה תתקיים היורה שאם לא יעשה כן תאכל החלודה את היורה וזה מ"ש הנני שם אנך בקרב עמי ישראל לנכות אותם ביסורים וזהו טובתם ועמידתם. ומ"ש לא אוסיף עוד עבור לו דורש ג"כ לטובה לע"ל שלא יוסיף להיות עליהם בעברה כמ"ש ברכות דף כ"ט ע"ב בכל פרשת העיבור אפילו בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה:
בכל עונות כתוב. דורש כפשוטו לרעה שעון אונאה לא ניתן למחול וכמ"ש בב"מ דף נ"ט ג' אין הפרגוד ננעל בפניהם אונאה וגזל ועבודת כוכבים עוד שם כל השערים ננעלו חוץ משערי אונאה והובא ילקוט עמוס ז':