כל רע שעשיתי. היינו הוידוי על פרטי החטאים שצריך לפרט החטא וזה אינו מפורש כאן כי כל אחד צריך לפרט מה שיודע בעצמו:
בדרך רע הייתי עומד. מתחלה וזה הביחני לעשות כל רע ודרך רע הוא חבירים רעים ורדיפת יין והגאות וכדומה שמביאים לכל רע וזהו החרטה האמיתית לעקור החטאים מעיקרם ואח"כ הקבלה האמיתית על להבא כמ"ש לא אעשה כמוהו ואח"כ התפלה על מחילת העון:
ר' יצחק וריב"ח. עיין במ"כ שכתב דדריש וירחמהו כאלו כתוב וילחמהו בחילוף רי"ש בלמ"ד על מדת גימטריא של אופן ב' בחילופי אותיות כמו מזלות מזרות אלמנותיו ארמנותיו ואולי הוקשה להם שהיל"ל וירחם עליו אך וירחמהו משמע דיבוק נפש בנפש וזהו נכלל יותר בתיבת וילחמהו ומ"ש מלחים פירוש שמחליק במלקט ורהיטנא שקורין (העביל) כמ"ש שי"ר דף למ"ד ע"א לחיו כערוגת הבושם זהו מלחים מקצת דבר וזה מלחים מקצת דבר וההלכה יוצא כמין לחיים. ומ"ש מדביקם זה לזה כמ"ש בספר הברית בשם מחקרים שאם יחליקו שני נסרים בדקדוק גדול עד כחוט השערה ויניחום זה על זה יתדבקו יחד מאד עד שלא יהיה באפשרי להפרישן ולהפרידן וכן האדם כשזוכה לטהר לבבו באמת ימצא עצמו דבוק בהקב"ה כמ"ש ואתם הדבקים בה'. ומ"ש שני כרעי המטה היינו דיבוק רחוק על ידי נסר באמצע ויתכן שמשל כרעי המטה הוא על דיבוק בעוה"ז עם העוה"ב שע"י מעשה העוה"ז ידבק בעוה"ב ומשל שני לחיים על הדיבוק בעוה"ב ופי' בערוך שהמדבק שני חתיכות עץ או מתכות נקרא בלשון ישמעאל לחאם:
רבנן ורשב"י. כל הענין בב"ר פרשה מ"ד סי' י"ד וש"נ ומבואר: