א"ר אבון וכו'. לפי מ"ש כאן פי' שר' אבון ור' נחמיא וכו' כלם אמרו בשם ר' יוחנן ור"ל היא היינו המאמר של מטה לעולם אל תהי וכו' ולכך העמדתי סימן ו' אצל ר' אבון ונראה דכאן בשיבוש וצ"ל כמ"ש בפסיקתא פר' י"ח הנ"ל ור' אבון אמר דר' יהודא ור' נחמיא הוא המאמר של מעלה כיצד מניף הנ"ל שנאמר בשם אמוראים. תנאים פליגי בזה ר' יהודא ור' נחמיא. ואח"כ אמר ר' יעקב בר אביי בשם ר"י ב"ר ר"ס ר"י ור"ל ר"י אמר לעולם וכו':
זכה אברהם לירש. פי' זכה אברהם שהבטיח לו שבזכות שיקריבו ישראל העומר מיד בבואם לארץ ירשו את הארץ שזהו המצוה הראשונה החדשה שקיימו כמ"ש ביהושע ה' שאם בעבור מצות מילה שכתוב שם כבר קיימו אותה בצאתם ממצרים ואם בעבור הפסח שנאמר שם כבר קיימו במצרים ובמדבר הא אינו אלא בשביל מצות עומר שהיא מצוה התלויה בארץ ועשו אותה מיד בבואם על זה אמר הקב"ה לאברהם ונתתי לך ולזרעך וגו' ואתה את בריתי תשמור:
צליל לחם שעורים. וס"ד מתהפך במחנה מדין ויבא עד האהל ויכהו ויהפכהו למעלה ונפל האהל ודורש שבזכות לחם שעורים זכו לנצח המלחמה ודורש צליל מלשון ונצלתם את מצרים ות"א ותרוקני ית מצראי גם דורש מתיבת צליל מלשון הצלה שע"כ כתוב בשני למדי"ן מלשון ריקין ומלשון הצלה ומ"ש שנתרוקנו מצדיקים שהרי בית אביו של גדעון היה גדול הדור נגיד ומצוה כמ"ש אשר יריב לו יומת עד הבקר וכתיב אצלו את מזבח הבעל אשר לאביך. ועל שאז היה זמן הקרבת העומר כתוב שנצולו בזכותו:
מלחמת תנופה באותו הדור. היינו דורו של יחזקיהו שבא עליו מלך אשור וכמ"ש בפסוק הקודם כי מקול ה' יחת אשור שבא על חזקיה למלחמה ומ"ש מלחמת תנופה פשוטו מלחמה גדולה ורמה ועל זה שואל וכי היה מלחמת תנופה באותו הדור הרי כתיב מפורש ואתנה לך אלפים סוסים אם תוכל לתת לך רוכבים עליהם ע"כ דורש ע"פ מדה כ' ומדה י"ז ומדה ז' מלחמת עומר התנופה ומפלת סנחריב היה בליל פסח כמ"ש השיר יהיה לכם כליל התקדש חג:
מריצים לבני מעים. ובילקוט יחזקאל הגירסא מצירים וכ"פ בפסיקתא את בני מעים ובילקוט פ' אמור הגירסא מרפים וזה מרומז במ"ש בס"ד והיא בגללי צאת האדם תעוגינה לעיניהם שפי' שיעשה העוגה בהרבה שעורים ובמינים הנ"ל לרפות מעיו וכמ"ש חז"ל מאן דרפי מעייני נפיש זבליי' ועי' ילקוט יחזקאל ד' ועל זה התפלל יחזקאל שלא יבזה אותו כל כך ונעתר לו שלא ירפה מעיו רק תחת זה יאפה לחמו ועל גללי הבקר שמיבשין אותן ועושים מהם גחלים:
כמה עבדים ושפחות יש לו. שאחד מתנאי הנביא הוא שיהיה עשיר והם היו פוסלים מלאכול לחם זה ולמה צוה לו לאכול ולשון הפסיקתא שהן מבזין במאכל:
היו עמהם בצער. וכמ"ש סנהדרין דף ל"ט הקב"ה מייסר ליחזקאל כדי למרק עוונותיהם של ישראל וזהו מ"ש בריש הסימן שעמדה להם בימי יחזקאל שע"י עוגת שעורים מירק עונותיהם והיה להם פליטה: