מי הקדימני. תנחומא סימן ז' במ"ר פר' י"ד סימן ב' משמע שהאדם הקדים לעבוד ה' קודם שהטיב לו ולא נמצא כן בעולם ודורש שפי' שעובד אותו בטובה שלא עשה עמו ואע"פ שהקדימו בשאר כל הטובות כמו הרווק שלא נתן לו הש"י אשה ובנים והוא משלם שכר למלמדי תינוקות של אחרים ואשלם לו מדה כנגד מדה לזכות אותו בבנים וישלם שכר למלמדים. ומ"ש הדר במדינה כי בימיהם לא היו מושיבים מלמדי תינוקות רק בערים גדולים וכרכים שנקראים מדינה:
עתידה בת קול. מי הקדמני הוא לשון הכרזה וכמ"ש לעיל פר' י"ו סימן ב' מי האיש וגו':
כעת יאמר ליעקב ולישראל. פי' ע"פ מדה ט' שעד עתה פעלו ישראל ויעקב לפניו מעשים טובים ועדיין לא שלמתי להם כי שכר מצות בהאי עלמא ליכא ולעתיד יאמר כעת כלומר בא העת שיאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל כי פועל אדם ישלם לו ותיבת פעל פי' שכר כמ"ש לא תלין פעולת שכיר. וכמ"ש ברעהו יעבוד חנם ופעלו לא יתן לו:
ורוה"ק אומרת מי הקדימני. זה עוד פירוש אחר על פסוק מי הקדימני דרך תוכחה שאין לו לאדם כלום אצל בוראו שהכל שלו ומה יתן לו ועכ"ז ואשלם שמי שעובד אותו בטובה שנתן לו יהיה דומה כאלו עבדו משל האדם עצמו:
שור וכשב ועז וגו' והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לה'. ופי' כל הנ"ל שזהו רצון הש"י שיכיר האדם בטובת הש"י בטובת הבית יעשה מזוזה בטובת הגג יעשה מעקה בטובת הטלית יעשה ציצית בטובת הבהמה יקריב ממנה קרבן וכמ"ש בתנחומא אחרי מות אר"ע ראה איך חס המקום על נכסיהם של ישראל ראה מהו אומר וזבחת מבקרך ומצאנך ממה שהן יולדות לא תהא נוטל מן הצאן ושוחט ולא נוטל ומקריב אלא ממה שהן מולידות וזהו כי יולד שאם יקריב הכל אין זה מכיר בטובת הבהמה: