ד"א אדם זה לשון אחוה. תד" אח"א פרק ו' כל הענין שם. לשון אחוה לשון ריעות כמ"ש זכר ונקבה בראם ויקרא שמם אדם הרי שמורה על אחוה וריעות וכמ"ש עוד ועל הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה וזהו לשון חיבה שמדמה אותם בשם שעל הכסא:
ד"א בן אדם למה"ד. הנה עתה מתחיל לדרוש המראה שראה יחזקאל במראה הראשונה ולא על תיבת בן אדם ובתד"א שם אינו גורם ד"א בן אדם אלא ד"א למה"ד ואגב שדורש תיבת אדם הכתוב כאן דורש ג"כ תיבות בן אדם של יחזקאל ואגב דורש כל הענין:
בן פלוני. שם הגירסא בן פלונית:
בוא ואראך בית. ושם בתד"א הגירסא את ביתך ובית שבניתי לך לאמך כלום נפחת כבודי או הבית שבניתי לאמך וכו' והגירסא שבכאן יותר נכונה שהרי הנמשל הוא על המרכבה שראה יחזקאל ואין זה הבית שבנה לו ולאמו. ולגירסא שבכאן הנמשל מובן שקרא בן אחד מאצלה הוא יחזקאל הנביא ואמר לו בוא ואראך בית שכינתי היינו המרכבה העליונה שלא פיחת כבודי ושכינתי כאומר לי לא עשיתם דבר אלא לעצמיכם עשיתם כמ"ש שחת לו לא בניו מומם:
זו שיטה הראשונה ובשניה מהו אומר וכו'. וכן הגירסא בתד"א שם ואין הדברים מובנים כלל מהו שיטה ראשונה ושניה ויותר יקשה מ"ש אח"כ ובית שכינתי לכם שנאמר ואם נכלמו מכל אשר עשו דלג מריש הספר עד סופו מענין המרכבה העליונה לצורך הבית שלעתיד. אך האמת יורה דרכו שנלקה המאמר כאן ובתד"א בחלוף וחסר וכצ"ל שנאמר ויהי בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחודש עד סוף הפסוק ואח"כ בפסוק הב' מתחיל בחמשה לחודש וגו' עד וארא רוח סערה באה מן הצפון וגו' כל הפרשה שלענין המרכבה כאומר ראה שלא פיחת כבודי כנ"ל במדרש כאן שע"פ מדה ט' מאחר שזה היה הכוונה כאלו מפורש שאמר לו כאן זהו שיטה הראשונה של המרכבה בריש יחזקאל ואח"כ ביחזקאל מ"ג שהראהו בנין הבית שלעתיד כתיב שם ויוליכני אל השער וגו' וכמראה המראה אשר ראיתי וגו' אשר ראיתי בנהר כבר וגו' הרי אצל בנין הבית הראהו עוד הפעם המרכבה והנה בפעם הראשון היא השטה הראשונה אמר ליחזקאל כלום פיחת כבודי ובית שכינתי כלשון המדרש כאן היינו המרכבה העליונה ובפעם השני בעת שהראהו בנין הבית שלעתיד שאז הראהו עוד הפעם מראה המרכבה שזהו השיטה השניה אז אמר לו כלשון שהעתקתי מהתד"א בוא ואראך את ביתך ובית שבניתי לאמך כלום נפחת כבודי או הבית שבניתי לאמך וכן בנמשל כלום פיחת כבודי או הבית שבניתי להם היינו ביהמ"ק שלעתיד ועל זה הביא כאן פסוק ואם נכלמו מכל אשר עשו צורת הבית וגו' דוק והתבונן במדרש ובפסוקים ויאיר לך אמיתת פירושי:
שנאמר ואעש למען שמי לבלתי החל. היינו מה שכתוב כאן ביחזקאל מ"ג פסוק ז' ולא יטמאו עוד בית ישראל שם קדשי כי יעשה למען כבוד שמו וכמ"ש יחזקאל כ' ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר המה בתוכם וזה ע"פ מדה ט' וי"ז שלמוד מענינו שכיון לפסוק זה: