דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם. האריך וכפול הלשון ודורש בסוף הסי' שהוא להראות חיבתן:
יקר וכו' סכלות מעט. כפשוטו לעת הצורך אל הסכלות הוא דבר יקר וכמ"ש לדוד בשנותו את טעמו וכמ"ש חז"ל במעלת החכמים ערומים הם בדעת ומשימים עצמם כבהמה וכמ"ש בזוהר הקדוש תזריע פסוק ואם מפאת פניו ימרט ראשו. ע"ש באריכות יוקר הסכלות מעט פרקא דשטו דשטותא ועי' מדרש קהלת פסוק תרתי בלבי וגו' ולאחוז בסכלות בסכלנותא אך הראשון עיקר כי דרשת הזוהר הוא על הפסוק זה יקר מחכמה הנ"ל:
בנוהג שבעולם כו'. ועי' כל זה בקהלת רבה פסוק זה דף ק"ד ב' ושם הגי' עשרה לתלמוד יוצא מהם אחד להוראה. ודורש אחד מאלף מלשון לימוד כמ"ש מלפנו מבהמת הארץ וכמ"ש פן יאלף אורחותם: זה עמרם. וכמ"ש שמ"ר פרשה א' סי' י"ג עמרם גדול הדור היה (שהנהיג והדריך כל ישראל) וכו' וכשהחזיר את אשתו החזירו כל ישראל נשותיהם וכמ"ש עוד בב"ר פרשה צ"ז סוף סי' ג' שאז נתעברו כל נשותיהם של ישראל וילדו כולן בעת שילדה יוכבד את משה והושלכו כולם ליאור ועלו כולם בזכותו של יוכבד שהעמידה יהודים בעולם וכמ"ש שמ"ר פ' א' סוף סי' ג' שהעמידה ישראל לאלהים ועל שהיה גדול הדור ולמד את כולם זהו אחד מאלף כנ"ל:
כיון ששמעו שהן אסורות. עוד ענין שני כששמעו ממשה פרשת נדות ויולדות וזבות ועריות שהאנשים חטאו ובכו למשפחותם והנשים קבלו וכמ"ש שי"ר פסוק יפה את רעיתי כתרצה דף ל"א ב' דאומר ר' נשי תרען וכו' ולא נתנו מנזמיהן לעגל וכו' ע"ש וכן כוונת ר' כאן ובשי"ר פסוק לבבתיני דף כ"ו אית דאמרי וכו' עד ולא נתנו מנזמיהן לעגל (כמ"ש ר' כאן כנ"ל) וכיון ששמעו שהן אסורות לבעליהן מיד נעלו דלתותיהן הרי שהם שני דברים וכן כאן. וכל זה הובא דרך אגב שהזכיר הפסוק אדם אחד מאלף מצאתי ועתה חוזר לדרשתו שאמר ביוקר ישראל עומדין לו כדלעיל:
אבנים טובות ומרגליות. כמ"ש יקרה היא מפנינים וכמה נבואות ופרשיות של תורה אמר לפרעה שהם יקרים מפנינים וק"ו שהיה נותן פנינים בעדם:
בבכל מקום שנאמר לי. ספרי בהעלותך פסוק אספה לי ובמ"ר פרשה ט"ו סי' י"ז מד"ש פרשה י"ט והם י"ג דברים:
ויקחו לי תרומה. היינו תרומת המשכן וגם לעתיד יתנו תרומה זו לביהמ"ק כמ"ש סוף יחזקאל כמה פעמים. וארץ ישראל תבנה ותכונן ירושלים ועריה ובהמ"ק שיבנה במהרה בימינו וכן המשכן שנגנז ויגל ה' לעתיד כמ"ש ב"ר פ' מ"ב סוף סי' ג' ושמן המשחה שנגנז ויגלה לעתיד כולו קיים עיין לקמן פרשה יו"ד סי' ה' ומ"ש חגי ב' לי הכסף ולי הזהב הוא בכלל מה שחשב כאן ויקחו לי תרומה וגו' זהב וכסף וגו' ושם מפורש ומלאתי את הבית הזה כבוד לי הכסף ולי הזהב. וכל דרשה זו הובא אגב פסוק הבן יקיר לי אפרים כמ"ש כי לי בני ישראל:
עטרה זו נתעטר. נכלל בכלל מ"ש יעקב ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו היינו דבר של גדולה: