חסיד וכו' צד אחד מעון. שמאחר שאמר ובחטא יחמתני אמי א"כ מ"ש בעון חוללתי על אביו שבין מצד האב ובין מצד האם יש בהם צד שדומה לחטא ועון אצל השכל והנשמה האצולה ממרומים וא"כ נראה מצד שבא דוד לפגום כבוד אביו ואמו לזה דורש שהכוונה שאפילו החסיד המובחר שבכל החסידים לא יתכן שיולידו בדרך אחר כ"א באופן זה של צד החשק והתאוה המשותפת לעוברי עבירה אלא שמשתנים בכוונתם:
אבא ישי להעמידני והגם שכוונת הצדיק לקיים מצות פרו ורבו מאחר שאין להם שום יכולת על יצירת הולד אין להם אלא מעשה התאוה וההנאה:
כי אבי ואמי עזבוני. הרי כתיב בתהלים כ"ב כי אתה גוחי מבטן מבטיחי על שדי אמי הרי שאמו לא עזבה אותו ושאול המלך כשרצה ליקח את דוד אצלו שלח לישי שישלח אותו אליו ואמר לו עוד יעמוד נא דוד לפני הרי שלא עזבו והם שני כתובים מכחישים ע"כ דורש ומכריע על תחלת יצירתו שאין לאביו ולאמו שום יכולת ופעולה בזה רק השי"ת לבדו:
אלא אחר נדתה. כמ"ש נדה דף ל"א אין האשה מתעברת אלא סמוך לווסתה שנאמר הן בעוון חוללתי ור' יוחנן אמר סמוך לטבילתה שנאמר ובחטא יחמתני אמי א"ר יצחק מאי משמע דהאי חטא לישנא דדכוי' הוא דכתיב וחטא את הבית ומתרגמינן ודכי ית ביתא ואי תימא מהכא תחטאני באזוב ואטהר הובא בילקוט תהלים נ"א ולזה כוון גם כאן: