אוזן שומעת תוכחת חיים. בקרב חכמים תלין ואיך הוא התוכחת חיים או מתים ע"כ דורש ע"פ מדה ל"א כאלו כתיב אוזן חיים שומע תוכחת היינו אלעזר ואיתמר שהיו נטוים לצד מיתה וכמ"ש לעיל פרשה יו"ד סי' ג' ונשארו חיים ושמעו תוכחת משה וכצ"ל אלו בניו של אהרן שהיו בצד מיתה בקרב חכמים תלין שזכו ונתייחד הדבור עליהם וכו'. ועי' במ"ר פרשה י"ג סי' ח' וזהו בקרב חכמים תלין בקרב משה ואהרן ומ"ש בחייהם דורש תיבת חיים ע"פ מדה כ"ב כאלו כתיב בקרב חכמים תלין חיים בחייהם:
בשלשה מקומות. בספרי מטות פסוק ויאמר אלעזר הכהן:
ויותירו אנשים ממנו. וס"ד ויקצוף אליהם משה ושכח לומר להם שילקטו בששי לחם משנה ושלא ילקטו בשבת ועי' שמ"ר פרשה כ"ה סימן יו"ד:
אמר להם הוא אשר דבר. כאן חסר והגי' בשמ"ר שם כיון שלקטו ביום הששי ומצאו כפלים ובאו הנשיאים ואמרו למשה אמר להם הוא אשר דבר ה' לא אמר אשר דברתי אלא אשר דבר ה' ששכח ע"ש. וע"י מעשה שראה נזכר ההלכה:
והיום אקריב קרבן. בהכרח שפי' בניחותא שכ"ג מקריב אונן ואינו אוכל אונן ומ"ש והיום אוכל בקדשים הוא בתמי'. ועיין זבחים ק"א ב' ועי' רש"י בחומש כאן וכי הם הקריבו הלא אני הקרבתי:
בחייהם. פי' שאלו הזכיר שמם במותם היה ג"כ ראיה שהם גדולים בעיני ה' וכמ"ש בזוהר בענין צלפחד על שהזכיר השי"ת שמו במותו ידע שהוא בן עוה"ב וכמעשה שעל שמשיח קרא שמו של ריב"ל בר לואי אמר לו אליהו אבטח לך ולאבוך לעלמא דאתי ק"ו השי"ת אך שזכו יותר שקרא שמותם בחייהם וביותר בדבור של מצוה בנבואה: