א"ר יודן. בא לדרוש ג"כ מ"ש יין ושכר אל תשת ובא לגלות גנות היין ומה שגרם ומה שנאמר עליו:
כיון שבנאו ונשא בתי' בת פרעה. וכן הוא במ"ר פרשה יו"ד סי' ד' באריכות וכאן קיצר ומ"ש שהיה שמה בתי' לא ידעתי מנין לו ועיין לעיל פרשה א' סימן ג' ושם מדבר מבתי' שגדלה את משה והיתה אשת כלב. ויתכן על שמלכי בית דוד נתפרש שם נשותיהם המלכה העקרית ולמה לא גלה שם המלכה של שלמה ודורש שגלה ע"פ גז"ש שכאן כתיב בת פרעה ובד"ה א' ד' י"ח כתוב ואלה בני בתי' בת פרעה כמו שם בתי' אף כאן בתי' הרי גלה שמה ע"פ גז"ש:
כל אותן שבע שנים. לא ידעתי מנין לו:
אחת לשמחת ביהמ"ק. ואיני יודע איך דורש שהיו שניהם בזאת הלילה. ובסדר עולם פרק ט"ו איתא וז"ל ויאהב שלמה את ה' ללכת בחוקות דוד אביו ארבע שנים עד שלא התחיל לבנות הבית אבל משהתחיל לבנות ויקח את בת פרעה ויביאה אל עיר דוד עד כלותו ביתו ואת בית ה' ואת חומות ירושלים סביב הרי שנשא בת פרעה קודם כלותו לבנות בית ה' ודעת סדר עולם שם הביא ג"כ מפסוק כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת מיום בנה אותם והיינו משנת ד' למלכותו שאז התחיל לבנות ביהמ"ק וביתו וחומת ירושלים.
פי' מיני ריקודין. שם במ"ר איתא ועלתה צהלת בת פרעה יותר מצהלת ביהמ"ק וכן הכוונה בכאן ששמחת בת פרעה היתה יותר משמחת ביהמ"ק אך חשבון פ' רקודין איני יודע מנין:
הדה הוא דתני. עדיות פרק ו' משנה א':
נכנסה אמו והוכיחתו. כאן בקיצור ובמ"ר שם באריכות ע"ש:
כדבר אפרים רתת. וס"ד נשיא הוא בישראל ויאשם בבעל וימות ודורש על ירבעם שבא מאפרים שעל שדבר דברים של רתת הם דברי תוכחה והיה ירבעם מירתת משלמה ועם כל זה מלאו לבו להוכיחו ומ"ש נשיא הוא בישראל היינו שלמה וכמ"ש בתורה אשר נשיא יחטא ודרשו שהוא המלך שאין על גבו אלא ה' אלהיו וירבעם היה אצל שלמה שר גדול ומפורש במ"א י"א וירבעם בן נבט אפרתי עבד שלמה וירם יד במלך וזה הדבר אשר הרים יד במלך שלמה בנה את המלוא סגר את פרץ עיר דוד אביו ודרשו חז"ל שעשה שלמה זאת בשביל בת פרעה לעשות לה אנגריא לצורך מרכבתה ועבדי' וזה היה בעת שגמר בנין הבית ואז העלה אותה מעיר דוד אל ביתה אשר בנה לה ואז בנה את המלוא ואז עשה שמחה לחנוכת הבית ויתכן שדעת המדרש שעשה אז גם שמחת חנוכת ביתה וזהו מ"ש כאן שהיו שתי השמחות בלילה אחת ושירבעם הוכיחו והיינו מ"ש שהרים יד במלך על שסגר פרץ עיר דוד למען בית של בת פרעה שלמענה היה השמחה ואז הוכיחו ג"כ על שישן עד ד' שעות. ובזה יעלה ארוכה למה שהערנו ולא יסתור דברי הס"ע שנשא בת פרעה בשנה הרביעית אך השמחה היתה מחנוכת ביתה ביחד עם חנוכת ביהמ"ק:
שכנס אלף משבטו. מרומז בתיבת רתת בגי' אלף. מבני המופלא מוה' אברהם ישראל שיחי' אך בילקוט ירמיה ל"ב מצאתי הגי' פ' אלף משבטו:
אני מטעימך משררותו. על שמלאך לבך להוכיחו למען שמי שהיה כבודי גדול בעיניך יותר מכבוד שלמה מדה כנגד מדה אנשא אותך ואם אז תוכל לעמוד בנסיון תהיה מלך בכבוד אתה ובניך לעולם ואם לאו הרי אמרו אל תדין את חבירך עד שתגיע למקומו ואז תדע שחטאת גם בזה ותענש:
נטלה קורדיקון. וכן הלשון בב"ר פרשה מ"ה סימן ו' על פסוק ותעניה שרי טפחתה בקורקידייקון על פניה וכמ"ש אצל דמה בן נתינה שהיתה אמו מסטרתו וכן כאן אשר יסרתו אמו כמנהג המייסרים ומ"ש לכאן ולכאן פי' משני צדי הפנים ובמ"ר שם איתא שכפתה אותו על העמוד ליסרו וכן הוא בסנהדרין דף ע' ובמדרש משלי ל"א וילקוט שם והנה בגמרא ובמדרש משלי שם לא ביארו כלל למה יסרה אותו עי' רש"י שם והדבר ברור שבגמרא סמכו עצמם על דברי המדרשים וכן הוא בכמה מקומות:
שכל דבריה ברים. כמ"ש מצות ה' ברה וכמ"ש כל אמרת ה' צרופה:
אל תתן לנשים וכו' שטופים בזמה. זה ראיה לדברי סדר עולם שבעת שנשא את בת פרעה כבר נשא את הנשים הנכריות הרבות דאל"כ איזה זימה יש כאן כי נשיאת בת פרעה לאשה אין זה זימה וכמ"ש במ"ר שם. ודורש גז"ש ודרכיך למחות כמ"ש בדור המבול אמחה את האדם וימח את כל היקום:
שמפליג על דברים של אל. דורש למואל מלך שלא מצינו מלך ששמו למואל וע"כ שהוא שלמה שאמר ספר משלי ולמואל נוטריקון למה אל או למפליג אל שמסרב על דבריו הוא אל למלכים שלא יהיה לו חלק במלוכה ומכלל לאו אתה שומע הן שמי שאינו מפליג ושומע לדבריו הוא נתון מלך:
או כתיב. והקרי אי הרי ביחד כאל כתוב אוי:
כאלו שוכח רמ"ח אברים. מחקק בגימטריא רמ"ח וכמ"ש לעיל בסימן א' הכוני בל חליתי וכמ"ש בתנחומא כאן סימן ה' בלשון עברי שמו יין ובלשון ארמי חמר בגי' רמ"ח כנגד אברים שבאדם היין נכנס בכל אבר ואבר הגוף מתרשל והדעת מטלטל ע"ש:
בית גדול היה לי. דורש מחוקק על ביהמ"ק כמ"ש מ"א ו' ל"ה מיושר על המחוקה וכל הבית היה מחוקק בציורים וזה היה יקרו ותפארתו וחרב מפני היין שנתפתו בו ישראל וכמ"ש במ"ר פרשה יו"ד סימן ג':
שני רוזנים. הם נדב ואביהוא שהיו סגני כהונא:
דתני ר"י. לעיל סוף סי' א' ר' שמעון ועי' לקמן פרשה כ' סימן י':