שבתי וראה. עי' ד"ר פ' ט' סי' ב' בא"א:
כאדם שמעביר. ב"ר פרשה ע' סי' י"ב:
בגלגטיקא. עי' ערוך ערך גליגדקא וכתב המ"ע בלשון רומי קורין כן לכסא כמין עגלה לשאת אנשים חשובין וגירסת מלה זו על אופנים שונים גלגטיקי או כלדיקי או בכלדיקי או בגלגטיקא:
וכי אחיו היו. ב"ר פרשה ע"ד סי' י"ג:
ידעתי בני ידעתי. ב"ר פרשה צ"ז סי' ד' ושם מבואר:
וכן בכל יום ויום. שמ"ש ויהי לחם שלמה ליום אחד יתכן לפרש שהיה לו יום מיוחד שעשה כן וא"כ אין אנו יודעים איזה יום הוא ולא בא לסתום אלא לפרש ע"כ בהכרח לפרש שהיה כן בכל יום ומ"ש אחד שלא נאמר שהכין כל זה באיזה יום והיה מספיק לאיזה ימים אלא שעשה כן בכל יום שנעשה והוכן בכל יום ונאכל בכל יום הכל ובהכרח שכך הפירוש גם בנחמיה ה' י"ח. ומ"ש וכן כל אשה ואשה זה נראה גוזמא יתירה מאד שהיו לו אלף נשים. ואיך יעלה על דעתן שיבא אצל כולן בכל יום אך יתכן כמ"ש במ"ר פרשה יו"ד ריש סי' ד' אצל בת שבע. כל הנשים כשמתעברות אינן רואות עוד פני המלך וכו' ואף כי בימי הנקה. וא"כ לא היו רואות פני המלך כ"א אחר העיבור וימי הנקה. עד שמתעברות. וזה יתכן ביום אחד לשלש שנים והיו צריכין שתים ושלש נשים ליום שחשבו שצריך לבא אצלן ואין כאן גוזמא דוק וחשוב:
מאן דאמר קודייה. לעיל פסוק וכל אשר שאלו עיני:
פרץ גדרו של עולם. ב"ב דף ט"ו ב':
חנוני חנוני. כמו העני המבקש לחם וכמ"ש תחנונים ידבר רש:
זה יהושע. שכתוב בו ויהושע היה מלא רוח חכמה הרי שהיה מן היודעים דעת:
המקנא אתה לי. אני מקנא בך ובילקוט כאן הגירסא הלוואי אתה כיוצא בי:
אין קול ענות גבורה. שמ"ר פרשה מ"א בסי' א' ושם מבואר: