מסרס הדין קרייה. כי כפי סידור הכתוב יש לטעות שתיבת כי שיש לו ד' משמעות וכאן פי' דהא למה תוכל לעשות כל אשר תמצא דהא אין וכו' והם דברי הפסוק וא"כ נוטה לצד כפירה ר"ל ע"כ דורש תיבת כי פי' כאן אם ועל פי מדה ל"א מסרס הפסוק בתנאי קודם למעשה שמאחר שתיבת אם בראש הפסוק אין לפרש דהא אלא אם ואין זה דברי הפסוק אלא על טעות דעת האדם ודו"ק:
הרוגי לוד. וכו' ברוך שהעביר וכו' לפי מ"ש לעיל פסוק אמרתי אני בלבי וכשהרג טרכינס את פפוס ואת לוליינוס אחיו בלודקיא יתכן שגם כאן הוא דבר אחד שלודקיא הוא לוד והדבר השני שהראוהו הוא אשרי מי שבא לכאן וכו' ועי' מ"כ וצ"ע. ומ"ש שהעביר חרפתו על שמיד שהרגם באו עליו מרומי והוציאו מוחו בגיזרין:
אשרי מי שבא לכאן. עי' מ"ק כ"ח א' ובא לפרש הפסוק כל אשר תמצא לעשות בכחך בעודך בחיים עשה כי בשאול אין מעשה ואין חכמה ואגב זה הביא שאר המעשיות:
מאן הוא דכלום. לא יתכן לפרש שר"ח אמר כן על ריב"ל או על ר"ל. אלא אחר שזכה לראותו גלה לו כמה דברים ומאמר זה אחד מהם:
רב הונא. ריש גלותא עי' ב"ר פרשה ל"ג בסי' ג' מה שכתב שם וצ"ע: