אין אדם שליט ברוח. ד"ר פ"ט סי' ג' וש"נ ומבואר ועי' במ"ר פרשה י"ד סי' ו' דרשה אחרת על זה:
ולא ימלט רשע. בזה שירשיע את הדיין לאמר שצריך דיין אחר בזה לא ימלט:
ואין שלטון ביום המות. לבטל הנבואות הקשות של מות:
ואין משלחת. שלא ילחמו כנגד נבואה של שלח מעל פני:
ולא ימלט רשע. שאומרים שלא יתקיים הנבואה בזה לא ימלטו:
לפי שהיו לצנים. פתיחתא י"ב דאיכה רבתי:
ומפריזין באצבעותיהם. ושם הגי' ומרמזין והמדרש הזה אומר דרשני בקרני. והקדים פסוק כ"ה לפסוק כ"ז ואמיתת הענין בזה שבדברים מעטים אלו הודיעונו ולמדונו אמיתת פירוש הפסוקים שנראים סותרים שביחזקאל י"ב פסוק כ"ב אמרו יארכו הימים ואבד כל חזון משמע שלא יתקיים כלל. ועל זה באה התשובה בפסוק כ"ג קרבו הימים ודבר כל חזון ומ"ש בפסוק כ"ה לא תמשך עוד נראה מיותר וסותר שהרי לא אמרו שימשך ויתקיים אלא שיאבד וע"ז כבר השיב בפסוק כ"ג כ"ד ע"כ דרשו שבהכרח שהיו שני מיני טענות מכיתות ודעות שונות. כת אחת הכחישו שיאבד החזון ולא יתקיימו כלל אחר שימשוך וכמ"ש ואבד כל חזון. וכת אחרת אמרו מ"ש בפסוק כ"ז החזון אשר הוא חוזה לימים רבים ולעתים רחוקות שלאחר ימים רבים עכ"פ יתקיים. ועל טענת ההכחשה באה התשובה בפסוק כ"ג כ"ד כנ"ל שלא יהיה חזון שוא. ועל טענת ההמשכה שבפסוק כ"ז על זה שייך מ"ש בפסוק כ"ה לא תמשך עוד כי בימיכם בית המרי וזה אמיתת כוונת ר' חגי בשם ר"י לדרוש ע"פ מדה ל"א ומ"ש שלצני ישראל ממללים בפיהם ומרמזים. כוונת למ"ש ביחזקאל ל"ג פסוק למ"ד ואתה בן אדם בני עמך הנדברים בך אצל הקירות ובפתחי הבתים ודבר חד את אחד איש את אחיו (לרמוז על שני מיני כתות) לאמר באו נא ושמעו (היינו שהיינו מרמזים זה לזה) כי עגבים בפיהם (וזהו מ"ש שהיו לצנים) עד ובבואה הנה באה התשובה על שני הטענות הנ"ל דוק והתבונן בזה:
אין אדם שליט ברוח כו'. עי' ד"ר פרשה ט' סי' ג' השינויים והראיה על דרשה זו. והכוונה על בבל מדי מוקדון ושאר המלכיות הקדומות. והם היו מוקשי מות של ישראל שעליהם נאמר קדמוני מוקשי מות משלחת מלאכי רעים ועכ"ז נצטוינו שלא ללחום עמהם כי מן השמים היו:
צר רוחו של אדם. ב"ר פרשה י"ד סי' ד':
קרוב לחמשים ושתים פעמים. ב"ר פרשה צ"ו סי' ג'. ולא זכיתי למנותם וש"נ ומבואר:
אמר הקב"ה למה. פי' למה אני מצווה לגנזן בחיי משה כי משה מת בזמן מועט ויהיה כל מי שירש כבודו בנו או אחר יעשו מהחצוצרות כלי שיר של חולין לתקוע בפניהם לא יעשה כן. ועי' ב"ר שם: