החכמה תעוז לחכם. חכמה היא התורה שנתן תעוז להקב"ה שהכירו אותו ועוזו יותר ממה שהכירו אותו על ידי בריאת עולם בנברא בעשרה מאמרות ג"כ בחכמת התורה שזה בהעלם וזה בגילוי והבן זה:
אתה חותם תכנית. וס"ד מלא חכמה מכלל יופי ובפסוק הסמוך בעדן גן אלהים היית ועי' ב"ר ריש פרשה י"ח איך דרשו פסוקים אלו שנאמנו בחירם מלך צור על אדום וש"נ ומבואר קחנו משם:
אלו עשרה דברים המשמשים הנפש. צ"ע למה דווקא עשרה אלו הלא כל הרמ"ח אברים ושס"ה גידים וכל מדות הנפש וכחות הגוף כולם משמשי הנפש הם. השי"ת יאיר עינינו בתורתו. וכוונת הדרשה שאם היה נמשך האדם אחר חכמתו היה טוב לו יותר מאשר נמשך אחר עשרה כחות אלו אחר אכילת עץ הדעת:
ולא נדבר אלא עמו. שעם אדם לא דבר אלא קודם החטא אך אחר החטא לא דיבר עמו אלא תוכחות וקללות ולא צוהו עוד מצות אך לנח דבר עמו וצוהו מצות ומ"ש בסדר עולם נביא היה עבר היינו בהשגות רוה"ק ולא בדבור:
לא בחר הקב"ה מכולן. אך באברהם בחר כמ"ש אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם:
ויעקב היה יודע. ב"ר ריש פרשה צ"א: