כשהיא נחלה. כשהיא בירושה מדור אחר דור שאז התורה מחזרת על האכסניה שלה. וכמ"ש חז"ל על פסוק ואני זאת בריתי וגו' לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך ועי' מ"ש לעיל פסוק טובים השנים בשם הילקוט:
שהנחיל תורתו לישראל. עי' ויק"ר ריש פרשה כ"ב למד ולא לימד לאחרים אין לך הבל גדול מזה. ואצל משה שייך מ"ש בס"ד ויותר לרואי שמש כי פני משה כפני חמה וזה מדתו וגם עמד לו שמש כמו ליהושע:
חכמה של בצלאל. כמ"ש ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה וכו' ועי' שמ"ר פרשה נ' סי' ב' וש"נ ומבואר איך דורש וכאן מורכב מדעת המדרש שם ומדעת הגמרא שם ומ"ש שהנחיל ארון איני יודע פירושו ועל בצלאל נאמר ויותר לרואי שמש שהאיר לו חכמתו כשמש וכמ"ש בצל אל היית:
זכות אבות. וזהו עם נחלה. ומ"ש מאירה לו זהו מ"ש ויותר לרואי שמש:
למד אדם ולימד. ויק"ר ריש פרשה כ"ב כה"ע וש"נ ומבואר ועתה בא לדרוש פסוק הסמוך כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה וזהו מ"ש החזיק או לא החזיק הכל ע"י כסף: צל וחופה. כן הוא גם בויק"ר שם וחופות:
שלש מאות נזירים. ב"ר פרשה צ"א בסי ג' כל הענין וש"נ ומבואר והובא כאן לפרש מ"ש בצל החכמה בצל הכסף:
ג' בליוטין. איכה רבתי פסוק היו צריה לראש והובא כאן לפרש מ"ש והחכמה תחיה בעליה:
רבי הוה דמך. לקמן פסוק כל אשר תמצא:
בני ידעיה. כלומר בני דעה וחכמה: