1
ויענך וירעיבך. ויאכילך את המן. משמע שאכלו המן הרעיבם ועינה אותם:
2
לית טופא דמתעביד כהדא. צ"ל סופה ופי' הלא סוף השלימה להשבר בעת אכילה ולמה היא יקרה מן השבורה והשיב שמראה השלמה גם הוא דבר חשוב שמשביע העין:
3
ג' דברים. ב"ר פרשה י"ט סי' ה' וש"נ ומבואר וסובר כמ"ד תאנה היתה:
4
כסות היורד עם האדם. עי' ב"ר ריש פרשה צ"ה:
5
בעונתה ושלא בעונתה. פי' שמחמת גרר היה עת בשנה שהיו מתקבצים שם אוכלסין הרבה מאד ובשאר ימות השנה היו בה אנשים מעטים והיו המזונות מצויים בה בין בעת שהיו בה אוכלוסים הרבה ובין בעת שהיתה בלא אוכלסים:
6
כשם שבא בקולי קולות. צ"ל כשם שהולך בקולי קולות: