1
זה שיפוטו של ממון. לעיל ריש פסוק נתתי כל הענין וש"נ ומבואר:
2
ועשה מממונו מצות. מצות צדקה נקרא בירושלמי ובמדרש מצות ולשון חכמים תטיב דעת כמ"ש נחמיה יו"ד ל"ג והעמדנו עלינו מצות לתת שלישית שקל וגו':
3
נתנו להם נביאים וכתובים. וזהו מ"ש הוא ענין רע לו אשר נתן אלהים לבני אדם לענות בו על שהיו בענין רע ולא זכו ע"כ נתן להם מן השמים ע"י נביאיו לעורר ולזרז לעשות התורה ולעשות צדקה שתעיד בהם הצדקה ומ"ש לענות בו כמ"ש וענתה בי צדקתי ועי' לקמן פסוק לשחוק עושים לחם ולרבנן על התורה כמ"ש וענתה השירה הזאת לפניו לעד וכמבואר שם במקומו שפי' על התורה וזהו לענות בו:
4
וכן ממהיר. לעיל פסוק ונתתי בסופו עי' מש"ש בפירושו: