1
בכלי קורייס. ד"ר פרשה י"ז סי' י"א וש"נ ומבואר:
2
שתיין חמרא בשוקא. וכתיב ולרוזנים אי שכר:
3
ולא חמי להון. שכל זמן שלא ראה בעצמו לא נתן לבו להאמין:
4
ויהי האדם לנפש חיה. ב"ר ספי"ד ושם מבואר בס"ד ועי' איכה רבתי פסוק הכשיל כחי נתנני וכו' וכאן מרומז במ"ש כי רע עלי המעשה שהעמיס המעשה עלי ובפסוק הסמוך ושנאתי את כל עמלי שאני עמל שצריך אני בעצמי לעמול: