1
רבי הוה פשיט הדין קרייה. עי' ויק"ר פרשה כ"ו סי' ד' ובאיכה רבתי פסוק יתן בעפר פיהו וכאן איני חושב אלא ד' פסוקים ושם ושם חושב ששה פסוקים ועי' חגיגה דף ד' ה' ומ"ש כאן הדין קרייה תיבת הדין ט"ס שהרי כתוב מיד לאחד מששה מקראות:
2
גם בלא דעת. הובא דרך אגב וכמ"ש בסמוך אלו ידע וכו' לפיכך וכו'. ועי' ויק"ר פ"ד סי' ג' כה"ע וש"נ ומבואר:
3
עבד שרבו. חגיגה דף ה' עד סוף הפסוק:
4
אם טוב ואם רע. ולמה יביא במשפט על דבר טוב ע"כ דורש על דברים טובים המעורב בהם דברים רעים ששייך בו משפט אף שהוא טוב: