מתלמודו. כי לפי פשוטו יקשה איזה חטא יש במסיע אבנים שיעצב ואיזה זכות יש בבוקע עצים שיסכן ע"כ דורש אבנים על ת"ח והתורה וכמ"ש במדרש איכה על פסוק תשתפכנה אבני קודש וכאן פירושו שמסיע עצמו ומסיח דעתו מת"ת ומהתורה יעצב בם. ובוקע עצים שעוסק בתורה ומדקדק בה כמו הבוקע עצים גדולים לעשותם קטנים כפי צרכו ויסכן בם כך המדקדק בתלמודו מכללים לפרטים וכל פרט לפרטים יהנה מתלמודו:
ממקום למקום. מרשותו לרשות הרבים ומכשיל הרבים ע"כ יעצב בהם ואין אדם עושה כן אלא באבנים שהם הפקר. אך העצים לא יפקיר אך עושה בהם צרכיו:
שתי בקיעות. פי' שבקע שני עצים גדולים לקטנים שיהיה די לעצי העולה. גם יתכן שהיה די בשתי בקעיות של עצים קטנים כי סמך עצמו שימצא עצים במקום שיקריב ענפי אילנות רק לקח אתו עצים יבשים קטנים. ומ"ש על הר המוריה אין פירושו ששם בקע שהרי מפורש בתורה ויבקע עצי העולה ויקם וילך וכתוב שם ויקח אברהם את עצי העולה וישם על יצחק וגו' וילכו שניהם. אלא פירושו שבקע עצי עולה לצורך הר המוריה. ועי' ב"ר סוף פרשה נ"ה ושם ליתא על הר המוריה: