ר"מ אומר רוחות היו. שי"ר פסוק ראשון ושם ביארתי בס"ד. מדרש תהלים מזמור ע"ב ילקוט מלכים א' ג':
סדר הדין. ד"ר פרשה ה' סימן ו':
אמר ר"י אמר רבי אילעאי. שם ושם הגי' אר"י ב"ר אלעאי:
כשהוא אומר קח לי חרב. שם ושם הגי' לא דיו לאחד שמת אלא לשני היה גוזר:
אלולי שנתמלאתי צ"ל שנתמלאת. פי' שאמו נתמלאת עליו רחמים שבקשה תנו לה את הילד החי:
אנפליגוס. במ"ת שם הגי' התחיל נקבע בחכמה וא"כ הוא מלשון פלגי מים וכן מ"ש לפלגות ראובן וגו' גדולים חקרי לב:
דין זה להיות. שיהיה כדי חלוקה לשנים:
לא עשה אלא. פי' לא עשה שלמה באופן שאמר אלא באופן זה:
בעתו של עוה"ב. שבעת ההיא יאכל ויהנה וכמ"ש הנה עבדי יאכלו ונקרא עוה"ב עת כמ"ש בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי וגו' בעת ההיא יובל שי וגו' וכדומה הרבה. ומ"ש בגבורה ולא בשתי אם הוא מלשון שתיה אינו היפך הגבורה ועוד שהיל"ל בשתיה ע"כ דורש בשתי מלשון תשי ותשישות כח כמ"ש צור ילדך תשי:
בג' מקומות. ב"ר פרשה פ"ה ריש סי' ב' וש"נ ומ"ש צווחת מדת הדין שם בב"ר הגי' הופיע רוה"ק ומ"ש בב"ד של שם. הנה שם מת בשנת נ' ליעקב ועבר מת בשנת ע"ט ליעקב ומעשה זו של יהודה ותמר היה בשנת קט"ו ליעקב וא"כ צ"ע למה הזכיר ב"ד של שם ועכ"ז הדבר אמת שאברהם ויצחק ויעקב היו תלמידיו של שם ושל עבר ובית דינם והיה בית הוועד שלהם נקרא על שמו של שם וכמ"ש וישכון באהלי שם. ועל יעקב כתוב יושב אהלים היינו של שם ושל עבר ויהודה דן את תמר בבית דינו של שם וכמ"ש שמ"ר פרשה ל' סי' י"ט והיו שם יצחק ויעקב ואחיו: