ולתור בחכמה תור לחכמה. צריך להגיהה וכצ"ל ולתור בחכמה לעשות תור לחכמה תואר לחכמה להעשות תייר בחכמה כמ"ש ויתורו את ארץ כנען ועי' בשי"ר פסוק א'. ומ"ש תור לחכמה דורש לתור מלשון תור אסתר כמ"ש שי"ר שם שלכך נקרא יקא כספל הזה שמתמלא בשעתו ומתפנה בשעתו כך שלמה למד תורה בשעתו וכו' גם דורש לתור מלשון תואר וכלשון חז"ל צורתא דשמעתא:
אלפא ביתאין. אלפא ביתין כ"ה בערוך:
חסיל ליה. שעולה בידו הפיוט וגומר אותו. ופעמים שאינו יכול לגמרו. ועי' לקמן פסוק טוב אחרית דבר ומ"ש והותיר היינו כדרך הפיוטים שלנו שאחר שמסיים הא"ב שלו מוסיף עוד אותיות לרמוז על שמו ולתיבת חזק:
ויהי שירו חמשה ואלף. ור"ד וידבר שלשת אלפים משל וע"ז אמר ויהי שירו של משל חמשה ומ"ש ואלף פירושו אלף בית שנקרא אלף על שמתחיל בא' ושירו מלשון שיור מה שהיה יותר מן האלף היה חמשה אותיות שהיה כותב המשל דרך א"ב ועוד חמשה אותיות אולי הכוונה על אותיות שמו שלמה ואות ח' על הוראת חזק כדרך הפייטנים:
ולא על ד"ת בלבד. דורש מ"ש לתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים פי' שמ"ש לתור בחכמה היינו בחכמת התורה לבד מה שהיה תייר במה שנעשה תחת השמים:
הוא ענין רע. לא יתכן לפרש כפשוטו שיאמר על לתור בחכמה שהוא ענין רע שהרי מפורש כתוב וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד וקהלת אמר את הכל עשה יפה בעתו וגו' ע"כ דורש שמ"ש ענין רע לענות בו על שפוטו של ממון ושיפוטו פי' תאותו כמ"ש לקמן ריש פסוק ראיתי וזה שאמר וחצי תאותו וכו' ועי' שמ"ר פרשה חי"ת ובתיבות לענות בו מרומז הכסף כמ"ש והכסף יענה את הכל:
ר' פנחס. עי' ויק"ר פ' ל"ג סי' ג' וסדר המאמרים צריך להיות כך ר' יוחנן אמר זה שיפוטו של גזל עם המשל של רשב"ר אבא ואח"כ מאמר ר"פ בשם ר"י שהוא הנמשל ויתכן שבתיבת לענות בו מרומז עבודת כוככים וג"ע וש"ד וגזל. עבודת כוכבים כמ"ש בעגל קול ענות. ג"ע תחת אשר ענית ש"ד וגזל ג"כ בכלל ענוי וכן הוא סידור המאמרים שם בויק"ר ושם מבואר גם נמנו שם כל הכ"ד חטאות ועי' עוד לקמן ריש פסוק ראיתי:
התפלל ונענה בו. דורש לענות בו שזוכה שיענו אותו מן השמים על תפלתו על ידי הצדקה כמ"ש וענתה בי צדקתי ויקשה וכי הצדקה מדברת ועונה אלא פירושו שזכות הצדקה תענה לו על תפלתו:
לענות בו סרה. וזהו מ"ש כאן לענות בו עי' לקמן פסוק לשחוק עושים לחם:
ובצעם בראש כולם. ופשוטו שיבצע ויפצע כל ראשיהם ויקשה שהיל"ל בראשי כולם לשון רבים ע"כ דורש ובצעם על הבצע והגזל שהוא יהיה בראש כל החטאים:
שאלו זכו ישראל. ועל שלא זכו וחטאו הוצרך להעמיד להם נביאים להוכיחם וזהו ענין רע על שלא זכו והיו רעים והכרח שגם ספר יהושע מצורף לתורה בענין חילוק וכיבוש הארץ:
שהיו יגעים. וזהו לענות בו מלשון יגיעה ועינוי:
לענות בו מקבלין. שהם בכלל מ"ש ויען כל העם קול אחד כל אשר דבר ה' נעשה:
שיפוטה של תורה. תאותו וחמדתו לתורה על שיש בו ענין רע של שכחה על כן לענות בו עונה בה תמיד שלא ישכח:
שתים ושלש שנים. עם שילמוד אותה כולה והיה די לו בזה שמאחר שהיה זוכר בפעם אחת שהיה לומד ובזה היה זוכר אותה לעולם. ולא היה עוסק בה עוד ואין זה כוונת הקב"ה שעיקר כוונתו כביכול שיעמול ויעסוק בה תמיד כמ"ש והגית בו יומם ולילה וכמ"ש התעיף עיניך בו ואיננו:
ראה כי נמחו במים. וזהו ענין רע לענות בו מלשון ענוי ואבדון:
וכן ממהיר ט"ו מיל. בירושלמי פסחים פ"ד ה"ג ב"ק פ"ז הלכה ז' עבודת כוכבים פרק א' הלכה ו' והוא מקום מרעה בא"י בלא ישוב וע"כ מותר לגדל שם בהמה דקה שאין שם משום גזל וכמ"ש בכורות דף נ"ד דקים להו לרבנן דשיתסר מילי שלטא ביה עינא דרועה ונשמרים מן הגזל. העתקתי מספר דברי מרדכי על הנהגות הגאון מווילנא זללה"ה שהדפיס כן בשמי שהיה הדבר שכוח ממני והזכרני ועיין בפירוש קרבן עדה בירושלמי מקומות הנ"ל. ונראה שממהיר אינו מנחלת בני גד וראובן ע"כ אמר וכן: