כתיב ויתן ה' אלי. לקמן פסוק ויתרון ארץ:
סלע צרורה בכנפיו. בכנפי בגדו. וכשהסלע מונח איזה ימים בבגדו עושה רושם בבגדו ומקום טוב להניח שם סלע תמיד וכענין האשה שפורפת על המטבע שאם נפלה סלע הראשון בהכרח לה להניח אחר במקומו ובלבד שיהיה שוה לראשון לא גדול ולא קטן ואז מונח יפה והנמשל נפלא מאד ששמענו וקבלנו התורה מסיני ואז נתקע התורה בלבבנו ונעקר היצה"ר מלבבנו רק כשאמרו למשה דבר אתה עמנו ונשמעה התחילו להיות למדים ושוכחים וחזר יצה"ר למקומו כמ"ש כל זה בשי"ר פסוק ישקני. ומי שירצה לזכות לתורה צריך לשום תמיד אל לבו מעמד הר סיני וכאשר ישמע מרבו יצייר בנפשו שקבלה מלאכי השרת ממשה בסיני וזהו שהיו רגילים לומר משה שפיר קאמרת ובאופן זה היו מצליחין לנצח היצה"ר והצליחו בלימודם ואם יצליח בציור זה באמת כמו התנאים ר"א ור"י שבעת שעסקו בתורה היה האש מלהט סביבותם כעיקר התורה שנתנה באש והיא המדרגה היותר גדולה שאפשר שיוכל לדמות כמו שהיה אז במעמד הר סיני וכשחושב שמדמה בציור יותר גדול ממעמד הר סיני בוודאי טועה ותועה הוא משתבש ואם יקטין הציור לא ידמה לראשונים שכל מגמתם היה לדמות כאלו קבלו בסיני דוק והבן זה:
שהנביא מקנטרן. למה אינם שומעים את הנבואה שלו הלא מסיני קבל וזה מעת היותה שם מעת שנתנו בסיני:
שלא נבראו בו קינים. כוונתו לפסוק ה' בפרשה מ"ח שם ואגיד לך מאז בטרם תבא השמעתיך וגו' השמעתיך חדשות מעתה וגו' עתה נבראו ולא מאז והפסוקים מכחישים עצמם תחלה אמר ואגיד לך מאז ואח"כ אמר עתה נבראו ולא מאז ומכריע שעיקר הנבואה מאז בסיני ואח"כ אמר השמעתיך חדשות מעתה ולא מאז למה כי עתה נבראו הקינים הם הכלים של קבלת הנבואה וזהו גם מאז לא פתחה אזניך וזהו הקינים וזהו שאמר כאן ועתה ה' אלהים שלחני ורוחו היינו עתה נבראו ולא מאז ע"כ עתה שלחני. דוק בשני הפסוקים שמלמדים זה על זה וזהו כוונת המדרש: