אחר כל אותו הכבוד. כמ"ש אתה החלות להראות את עבדך את גדלך וגו' א"כ אעברה נא לאיזה תכלית תמיתני שכל תכלית המות הוא לחזות הנפש בנועם ה' כי הגוף והחושים וצרכי הגוף מבדילים אצל כל אדם שלא יתכן שיזכה בחייו לנועם ה' אך אני שזכתני שאין הגוף וצרכיו מבדילים אצלי כלל שזכיתי בחיי לקרבתך שלא יזכו כן כל הצדיקים במותם א"כ טוב שאחיה ואכנס לארץ עם כל ישראל:
מי גבר יחיה. תהלים פ"ט במזמור של איתן האזרחי שמיוסד לתלונה ותפלה על הפסק מלוכת זרע דוד וכאן אמר הקב"ה מי גבר יחיה וגו' ויתכן שדורש כן על שכתוב בפסוק הקודם זכר אני מה חלד על מה שוא בראת כל בני אדם מי גבר יחיה ולא יראה מות וגו' וכל המזמור מדבר איתן עבור דוד מגדולתו והשפלתו רק שני פסוקים אלו מפסיקים כל הענין ומי הוא שאומר זכר אני מה חלד הלא איתן אינו מדבר על עצמו כלום בכל המזמור כנ"ל ואיך נהפך לטענת המות באמרו מי גבר יחיה ולא יראה מות ימלט נפשו משאול סלה שאין זה שייך לכל הענין של המזמור ע"כ דורש ע"פ מדה כ' אם אינו ענין לכסא דוד תניהו ענין למשה והקב"ה והרי המזמור הסמוך הוא תפלה למשה וכן במזמור זה ב' פסוקים אלו שייכים למשה שאמר זכר אני מה חלד כמה גדלתני בחלד יותר מהכל כמ"ש אתה החלות להראות את עבדך את גדלך וגו' והייתי סבור שכן יהיה סופי גדול מהכל ועתה אתה משפילני עד מות א"כ על מה שוא בראת כל בני אדם והשיב לו הקב"ה כך מדתי וחוקי עם כל אבותיך וכן עמך ואין לשנות שלא יתכן לומר שמשה יאמר כן שהרי יבקש שיחיה ואיך יאמר שכולם מתים וא"כ בהכרח שימות גם הוא אלא שהקב"ה אמר כן לטענה שגם הוא ימות:
מי גבר כאברהם. דורש גבר מלשון גבורה שנתגבר אברהם למעלה מן הטבע והיה קרוב למות וחיה ועכ"ז מת וכן יעקב שנתגבר והיה קרוב למות שנתרפא עם המלאך כמ"ש כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי וחיה ואח"כ מת וכן משה שנתגבר כמ"ש ויק"ר פרשה א' סוף סי' א' וכמ"ש היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחיה וכן משה היה קרוב למות ע"י הדבור וחיה וסופו למות: