שבתי וראה וגו'. ולא לגבורים המלחמה וגם לא לנבונים עושר וגם לא ליודעים חן. ובקה"ר פסוק זה באריכות ובא"א. ובתנחומא ואתחנן סימן ב' בא"א:
עולה לרקיע כנשר. שהקלות הוא בנשר כמ"ש ש"ב א' מנשרים קלו ובאבות פרק א' קל כנשר. וכתיב כנשר יעוף השמים א"כ מ"ש כאן לקלים היינו עולה לרקיע ומ"ש המרוץ פי' על פי מדת ממעל מלשון רצון או נוטריקון מבקש לרוץ שביקש לעבור ומתמה הנה לרקיע שלא עלה אדם מעולם יכול לעלות ואת הירדן שהכל עוברים לא יכול לעבור:
מלאכים מרתתים לפניו. כמ"ש במ"ר פרשה י"א ריש סי' ג' ע"ש ותבין כאן ועי' שמ"ר ריש פרשה כ"ט נתגוששת עם המלאכים היש גבור גדול מזה. וכמ"ש ויקרא רבה פרשה א' שנקרא משה גבור:
עיר גבורים. הם המלאכים כמ"ש מדרש משלי כ"א עיר גבורים אלו השמים עירו של המלאכים חכם זה משה ויורד עוז מבטחה זו התורה וכו' ע"ש:
מסיח כעשיר. כמ"ש תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות שאצל העגל ומרגלים טען טענות גדולות בחיזוק הלב ועתה מתחנן כרש וכמ"ש לעיל פרשה ב' סוף סימן ג' וסימן ד':
לרצות את בוראו. שהוצק חן בשפתותיו:
קומה ה' שובה ה'. במדבר י' והיה שמוע לו ועושה כן:
כל שבעת הימים. ז' ימי אדר כמ"ש ויקרא רבה כנגד שבעה ימים של סנה ועיין בסדר עולם פרק י': @88 דף קיז ע"א