שלא פנה לתתפלל. שלא פנה מעסקיו ולא היה לו פנאי להתפלל או מקוצר שעשה צרכיו פי' שקצר לו הזמן כי היה טרוד בעשיית צרכיו היינו נקבים גדולים לאנסו איזה שעה מותר לו להתפלל פי' עד איזה שעה מותר לו להתפלל ויצא בו ידי חובתו: @88 דף קטו ע"ב
תפלת השחר. ברכות כ"ו במשנה:
אמר ר"א. שם כ"ח:
ומשתרי ימצאונני. יתכן שסובר כמ"ד שיכול לקרות קריאת שמע של ערבית אחר עמוד השחר וכן יכול להתפלל אז של ערבית ואז יוצא גם בשל שחרית:
תאות ענוים שמעת ה'. תכין לבם תקשיב אזניך:
כל העולם אתה סובל. עי' ב"ר פרשה כ"ב סי' י"א ושם מבואר:
נושא עון. כי למה יתמה קין על עון שפיכת דמים שבוודאי עון גדול הוא אלא שכך טען מאחר שמדתך להיות נושא ככתוב בתורה וקין נביא היה שהרי דבר עמו השי"ת וידע מדותיו גם קבל מאדם שהיה נביא וע"פ מדה י"ז דורש מדת ממעל:
סלח לעוני שהוא גדול. דרשה אחרת היא ויק"ר סוף פרשה ה' על פסוק וסלחת לעוני כי רב הוא את אלוה רב סלח לעוני כי רב וכן כאן גדול עוני את אלוה גדול סלח לעוני שהוא גדול ושייכות דרשה זו לכאן שדורש מ"ש כי המצוה וגו' בפיך ובלבבך לעשותו על ענין התפלה שקרוב ה' לשמוע תפלת פיו וכמ"ש לעיל פ' ב' סי' י' אשר לו אלהים קרובים אליו כי ה' אלהינו בכל קראנו אליו ולזה חותם בפסוק כי המצוה הזאת: