עושה משפט לעשוקים. וע"פ מדה י"ז בהכרח פירושו על ענינים מפורשים בתנ"ך עי שהיה עשוק ועשה לו משפט:
יותר משבעים אומות. הכוונה שבני נח הם שבעים המפורשים בסדר נח שנעשו כולם משפחות ואומות בעולם ויצאו מהם זרע האבות שנעשו ישראל אומה מיוחדת בעולם יתר על שבעים אומות ומכולם היה במצרים כמ"ש במכילתא בשלח פרשה א' שחושב שם מצרים וכל המלכיות שמשלו בישראל שכולם משלו בכיפה ע"ש באריכות:
ה' מתיר אסורים. ומאחר שמ"ש נותן לחם לרעבים על המן א"כ היה לו להקדים תחילה ה' מתיר אסורים שהוציאן ממצרים ואח"כ נתן לחם לרעבים ע"כ דורש מתיר אסורים בלשון משנה מותר אסור בדגים והלכות וע"פ מדת ממעל:
שמונה דברים. עי' בויק"ר פרשה כ"ב סימן ד' ושם מנוים יותר מח' דברים ע"ש שעד סדין בציצית יש שמונה דברים וצ"ע למה לא יחשו' ולא ימנה אלא אלו ועי' ילקוט תהלים קמ"ו שחושב שם י"ב דברים. ועי' לעיל פרשה זו סי' ו':
אף להלן. כשחוזר לענין הפרשה אומר אף: