הדבר הזה בסיני. כמ"ש בריש בהר וידבר ה' אל משה בהר סיני והוא שייך גם לסדר בהר עד סוף התוכחה ובסוף התוכחה כתוב אלה החוקים וגו' בהר סיני ביד משה וכמ"ש מכילתא יתרו פסוק ויאמר ה' אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר שמ"ש בסוף פרשת משפטים ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם פירושו שקרא באזניהם פרשיות התוכחות שנקראו ברית כמ"ש בסוף התוכחות כי תבא אלה דברי הברית ומ"ש באותו שעה צ"ל מאותה שעה ועל זה אמר ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה שלפניכם ובכם הדבר תלוי שתבא עליכם ברכה וקללה ובזה דורש מ"ש באיכה מי זה אמר ותהי ה' לא צוה מפי עליון לא תצא הרעות והטוב והם שני כ"מ תחלה אמר שלא יוכל להיות דבר בלא צווי מה' ואחר כך אמר מפי עליון לא תצא הרעות והטוב והכריע כאן קודם שאמר הברכות והקללות מסיני אז מי זה אמר ותהי מבלעדי השי"ת אך משאמר הברכות והקללות בסיני מאז מפי עליון לא תצא הרעות והטוב ועל זה אמר ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה משמע שביום שאמר להם ברכה וקללה היינו ביום מתן תורה בסיני באותו היום אמר להם פרשת ראה אנכי נותן וגו' וכמ"ש בסדר נצבים אתם נצבים היום כולכם לכני ה' אלהיכם היינו ביום מתן תורה עי' שמ"ר פרשה כ"ח סי' ו' ומש"ש בסוף נצבים כתיב ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב וגו' עד ובחרת בחיים וזהו מ"ש כאן ר' חגי ולא עוד וכו' ובחרת בחיים שמחבר פרשה זו עם פרשת נצבים שנאמרו הכל במתן תורה בסיני ועי' מ"ש בזה ויק"ר פרשה ו' סי' ו' בא"א ומכאן ראיה לדרך הא'. ועי' באיכה רבתי פסוק מי זה אמר ותהי וגו' מפי עליון וגו' ושם הגירסא בשנוי אך בעל המאמר ג"כ ר"א ומביא שם ג"כ פסוק של סוף נצבים ראה נתתי עד ובחרת בחיים:
שנתתי לכם ב' דרכים. שזה נחשב לטובה גדולה מה שהודיע ב' הדרכים יותר משאם לא הודיע להם אלא דרך הטוב לבד שיתרון האור מן החושך והחכמה מן הסכלות והטוב מן הרע שע"י שהודיע גם דרך הרע אנו יכולים להכיר יותר הטוב של דרך הטוב ויתרון על דרך הרע. וזהו מ"ש ראה אנכי נותן לפניכם ברכה וקללה להתבונן לבחור בטוב שהרי נתתי לפניכם ג"כ דרך הקללה וא"כ מעצמנו היה לנו להכיר טובת דרך הטוב והחיים אלא שהוסיף עוד להטיב עמנו לפנים משורת הדין לאמר לנו ובחרת בחיים ושם כתוב עוד הפעם ראה אנכי התבונן איך אני נוהג עמך לפנים משורת הדין לזכותך: